דין ה'דיבור' בקריאת שמע ובברכות
* הקורא קריאת שמע צריך להשמיע את המילים לאוזניו; ובדיעבד, יוצא ידי חובה אף כשאינו משמיע קול כלל, ואומר את המילים בתנועת השפתיִם בלבד.
* לדעת רוב הראשונים הרהור אינו נחשב כדיבור, והמברך או 'קורא' קריאת שמע בהרהור אינו יוצא ידי חובה; ויש שסוברים כי לענין ברכות הרהור נחשב כדיבור, ויש שסובר שאף לענין קריאת שמע.
* מעיקר ההלכה מותר להתפלל, לברך ולקרוא קריאת שמע, בכל שפה שהיא, ובתנאי שהיא מדוברת בפי רבים מאנשי המקום, ומובנת למתפלל עצמו; אך למעשה אין לנהוג כן.
תנוחת הגוף בקריאת שמע
* קריאת שמע נקראת בין בישיבה ובין בעמידה; וכן מותר לקוראהּ תוך כדי הליכה, ונחלקו הפוסקים אם הלכה זו אמורה רק בנוגע להולך בדרך וכיוצא בו, או גם בנוגע למתפלל בבית הכנסת.
* אין לשנות תנוחה מישיבה לעמידה בקריאת שמע של שחרית, ולא מעמידה לישיבה – בקריאה של ערבית, וזאת אף אם עושה כן מסיבה צדדית ולא במטרה להחמיר.
* כאמור, מותר לקרוא קריאת שמע תוך כדי הליכה, ברם, בעת קריאת הפסוק הראשון – וכן באמירת 'ברוך שם' – חובה לעצור, כדי לכוון כראוי.
מֵהלכות קריאת שמע
* מי שלא כִּוֵּן בפסוק הראשון של קריאת שמע, לא יצא ידי חובת המצוה; ואם נזכר בכך לאחר שהמשיך בקריאתו, עליו לשוב ולקרוא את כל הפרשה הראשונה מתחילתה ועד סופה.
* בפרשה הראשונה של קריאת שמע אסור לרמֵּז באצבעותיו, או לקרוץ בעיניו, וכדומה, ואף לצורך מצוה; ונחלקו הפוסקים אם האיסור הוא אף כשעוצר מקריאתו.
* מצות קריאת שמע כוללת שלוש פרשיות: 'שמע', 'והיה אם שמוע', 'ויאמר', ובנוגע לפרשה הראשונה והשניה, נחלקו הראשונים איזה חלק מהן הוא מדאורייתא ואיזה מדרבנן.
* נאמר בתורה בפרשת קריאת שמע: "והיו הדברים האלה…", ודרשו חז"ל: "והיו – בהווייתן יהיו", כלומר, שיש לקוראם כסדרם, ולא בסדר הפוך; ולכתחילה אסור לשנות אף את סדר הפרשיות.
* מי שדילג פסוק מקריאת שמע, או שטעה בקריאתו באופן שצריך לשוב ולקוראו – צריך לשוב ולקרוא מהמקום שבו דילג או טעה, עד סוף אותה הפרשה.
* מי שמצא עצמו עומד בפסוק "וכתבתם על מזוזות…", ואינו יודע אם עומד בפרשה הראשונה או השניה – עליו לשוב לראשונה; ואם המשיכה לשונו ואמרה "למען ירבו ימיכם…" – ימשיך באמירתו.
דין 'הפסק' בשתיקה
* במהלך אמירת ברכה, קריאת שמע, תפילת 'שמונה עשרה', 'הלֵּל' או קריאת המגילה, אין להפסיק בשתיקה למשך זמן של יותר מ'כדי לגמור את כולה'.
* מי שהפסיק במהלך קריאת שמע למשך הזמן הנדרש לאמירת כל שלוש הפרשיות – לדעת השולחן ערוך ימשיך באמירתו; ולדעת הרמ"א, אם הפסיק מחמת אונס הלכתי – ישוב לתחילת הקריאה.
* מי שהפסיק במהלך תפילת 'שמונה עשרה' למשך הזמן הנדרש 'כדי לגמור את כולה' – לדעת השולחן ערוך ישוב לתחילת התפילה; ולדעת הרמ"א, אם הפסיק מחמת אונס כלשהו – ישוב לתחילת התפילה.