ביעור במרקחת אתרוגים
שאלה: אני רוצה לעשות מרקחת אתרוגים על מנת לשמרה לט"ו בשבט, והשאלה, מתי זמן הביעור? האם מיד אחרי סוכות שכבר נגמרו אתרוגים בשדות, או מאוחר יותר, ועד מתי מותר לשמור את המרקחת.
תשובה: הנה בגמרא ר"ה (דף ט"ו) מפורש שיש דין ביעור באתרוג, ואף שהוא דר באילנו משנה לשנה. והרידב"ז כתב בספר פאת השולחן (פ"ח סוף הי"ג) שבזמן הזה שהאתרוגים נלקטים רק למצוה ואחר סוכות נשארים אתרוגים על העצים כל השנה, ממילא אין להם ביעור, כיון שאינם כלים. ובסוף הספר בקונטרס משמרת להבית הערה ל' (דף כב. בספר) כתב שהפסק היה ע"פ עדות אדם נאמן שאמר לו שהוא בעצמו ראה אתרוגים על העצים כל השנה, ואח"כ חזר וחקר ואמרו לו שאחרי שגמרו לקטוף את האתרוגים לסוכות אין שמירה על העצים והגוים באים ולוקחים את כל האתרוגים עד שלא נשאר כלום, ודעתו שם שראוי להושיב שומר מפני הגוים וכך ינצלו ממסירת פירות שביעית לגוים, וגם שרוב ישראל מטגנים אתרוגיהם לאחר החג ועומד מטוגן כל השנה ואינם יודעים שהגיע זמן הביעור ונכשלים באכילת פירות שביעית אחר הביעור, ואם ישמרו על הפירות מגוים לא יגיע זמן הביעור.
למדנו מדבריו שהדבר משתנה כפי המציאות. ויש מכתב מהגר"ש סלנט זצ"ל שאמר שביעור האתרוגים הוא בחודש שבט, ובמשנת יוסף ח"ג סי' ל"ד הדפיס מכתב המהרי"ל דיסקין זצוק"ל שדעתו שסמוך לסוכות אחר סוכות מיד מגיע הביעור, וכתב שם להגר"ש במברגר שיזהיר את בני קהילתו שיאכלו אתרוגיהם מיד אחר סוכות.
וכהיום, כפי שבררתי המציאות מהגאון רבי שאול רייכנברג שליט"א, יש עדיין הרבה אתרוגים בפרדסים עד שבט, וכל מי שמשמר מהאתרוגים יותר ממזון ג' סעודות צריך לעקוב אחרי הפרסומים של בית המדרש להלכה בהתיישבות באזור חודש שבט מתי יגיע זמן הביעור, ויתכן שבט"ו בשבט זה כבר אחרי הביעור, וכשיגיע זמן הביעור יפקיר את מה שיש לו בפני שלושה ויוכל להמשיך ולאכול את האתרוגים. עוד אמר לי הגאון הנ"ל שליט"א שיש לשער ג' סעודות כפי הרגילות לאכול מרקחת אתרוגים לקינוח סעודה לו ולבני ביתו, אבל לא יוכל לשער כמות גדולה, של סעודה שלמה מאתרוג, כיון שאין הדרך לאכלו כך.