פעם בא לדז'יקוב איש אחד מרוסיא, שברח ממלכות רוסיא שגזרה גזירות רעות על היהודים לגלח הזקן והפאות, ובא לדז'יקוב – עיר הסמוכה לגבול. בראש השנה הוא היה אצל הרבי הקדוש מדז'יקוב, ושמע איך שהוא אומר תורה בדרך רמז וגימטריאות על הלחמים העגולים שנוהגים לעשות בראש השנה שקוראים ראדי"ש.
אחרי שעבר הזעם של הגזירה, שב לביתו ומדינתו, ובא אצל רבו הקדוש החידושי הרי"ם מגור זצוק"ל, וסיפר לו תהלוכות דרכו ומנהגיו של הרבי הקדוש מדז'יקוב, וגם סיפר לו ששמע מפיו תורה ורמזים על הלחמים שנקראו "ראדי"ש", וסיפר לו זאת בדרך לעג ושחוק, כי היה כמצחק בעיניו שצדיק יאמר תורה על שולחנו בראש השנה על תיבה שמקורה בשפת האידיש, ובפרט שלפי זה נמצא, שבגלילות אחרות כמו ברוסיא שאין נוהגים לקרוא הלחמים של ראש השנה בשם זה, יחסר להם כוונות ורמזים האלה.
אמר לו הרבי הקדוש החידושי הרי"ם: "לדעתי אתה צריך לבדוק התפילין שלך אם הם כשרים!"
ואכן הם נמצאו פסולים!
הסביר החידושי הרי"ם ואמר: כשראיתי שהוא מטיל מום בקדשים ומלגלג על הצדיק הקדוש מדז'יקוב על שאומר תורה על תיבה משפת האידיש, עלה ברעיוני, דאם כן הוא מטיל מום ושחוק גם בתפילין שלו, דהרי חז"ל למדו הלכתא גבירתא בתפילין מלשונות העמים, וכל המקור שיש 'ארבע' פרשיות בתפילין, הוא מן תיבת טוטפות, דדרשינן (סנהדרין ד:), טט בכתפי שנים, פת באפריקי שנים, הרי ארבעה. וגם בזה יש להלעיג כנ"ל, מה יעשו מדינות אחרות שאין משתמשים בלשונות אלו – טט ופת – האם לא יניחו תפילין חס ושלום? ומזה שפטתי שבודאי התפילין שלו פסולים. וכך הוי באמת.
(גיליון מתיקות הדף היומי)