אמירת 'פסוקי דזמרה'
* את פסוקי דזמרה יש לומר בנחת, ולא במרוצה, 'כמונה מעות', דהיינו שלא ידלג על מילים והברות, ולא יבליען, אלא יאמר כל מילה והברה בשלימותן.
* אמירת 'מזמור לתודה' בפסוקי דזמרה נחשבת כהקרבת קרבן תודה. הקרבת קרבן התודה במקדש התאפשרה רק בימות החול, ולפיכך אין אומרים מזמור זה בשבת וביום טוב.
* חובה לומר את הפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" בכוונה, דהיינו עם הבנת תוכן הדברים, ואם לא כוון, ישוב ויאמר מפסוק זה עד סוף המזמור, ואף אם נזכר בכך לאחר התפילה.
* ברכת 'ישתבח' ישנם חמשה עשר שבחים הנאמרים כלפי השי"ת; והשומע קדיש או קדושה באמצע אמירתם – יענה עם הציבור, ולאחר מכן ישוב ויאמר את השבחים מתחילתם.
'הפסק' בפסוקי דזמרה
* אם החלו בתפילת שחרית ועדיין לא התאסף מנין, ימתין החזן לאחר פסוקי דזמרה ולא יאמר 'ישתבח' עד שיושלם המנין; אבל האחרים יאמרו 'ישתבח' מיד בסיימם את פסוקי דזמרה.
* מי שלא היו בידו טלית ותפילין והחל בתפילת שחרית, ובאמצע פסוקי דזמרה הביאו לו טלית ותפילין, יסיים את הפרק שעומד בו, וילבשן ויברך עליהן.
* האוחז בתפילתו באמצע פסוקי דזמרה, ובבית הכנסת קוראים בתורה, וקראוהו לעלות לתורה, יעלה ויברך ואף יקרא בלחש עם ה'בעל קורא', ואם שאלוֹ הגבאי לשמו מותר להשיב לו.
* השומע ברכה באמצע פסוקי דזמרה, יענה עליה 'אמן' אפילו באמצע פסוק, ובלבד שאינו באמצע ענין, ולדוגמה – בפסוק: "עושה משפט לעשוקים…", לא יפסיק בין המילה 'עושה' למילה 'משפט'.
* אדם הלומד או מתפלל, ויש בסביבתו כאלו האומרים בקול רם ברכות השחר, ואם יענה על ברכותיהם יפריע הדבר לריכוזו בלימוד או בתפילה – יש שהורה כי הוא פטור מלענות על ברכותיהם.
הדילוג על פסוקי דזמרה למאחר לתפילה
* המאחר לתפילה בבית הכנסת ואם יתפלל בסדר הרגיל לא יספיק להתפלל תפילת 'שמונה עשרה' עם הציבור – אם יספיק לומר קריאת שמע וברכותיה עם הציבור, ידלג על פסוקי דזמרה ויצטרף אליהם; ואם יש בידו מעט זמן יאמר ברוך שאמר, אשרי, וישתבח, ויוסיף מפסוקי דזמרה לפי הזמן. ולדעת פוסקים רבים, אם לא יספיק לומר ברוך שאמר, אשרֵי וישתבח – יתפלל ביחידות.
* דין הדילוג בתפילה כדי להתפלל עם הציבור, האמור לעיל, הוא רק במקרה שאין אפשרות להתפלל ב'מנין' מאוחר יותר ללא דילוג.
ענינים שונים
* לכתחילה יש לברך את כל ברכות השחר לפני תפילת שחרית, ואם לא ברך לפני התפילה, יברך עד חלוף 'זמן תפילה', ובדיעבד יברך עד חצות היום.
* מי שלא בירך ברכת 'אלקי נשמה' לפני התפילה, יש אומרים שיוצאים ידי חובתהּ בברכת 'מחיה המתים', ועל כן יש לכוון לכתחילה בברכת מחיה המתים שלא לצאת ידי חובת ברכת אלקי נשמה.
* מותר למנות אדם בעל מום לחזן, ואדרבה, אדם בעל מום לבו נשבר, ונאמר: "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה"; ויש שמחמירים בדבר, ולפחות בנוגע לראש השנה ויום הכיפורים.