קורא יקר! אם אתה מתחת לגיל 30, הנך מוזמן לדלג על הקטע הבא.
ג' התיישב מול הנוירולוג היהודי אמריקני המפורסם, ד"ר אוליבר סאקס, והשיב בחביבות לכל מה שנשאל. ציין את שמו, תאריך לידתו, ותיאר בפרוטרוט את העיירה הקטנה ב'קונטיקט ארה"ב בה נולד. את חבריו בבית הספר ואת הצוללות השונות של צבא ארה"ב בהן שירת.
הוא דיבר בהתלהבות רבה, מתאר הכל בציור-חי, עד שהנוירולוג שאל: איזו שנה היום?
"1945 – מה השאלה?" והוסיף בשמחה: "ניצחנו במלחמה!"
ובן כמה אתה? הוסיף הנוירולוג להטריד.
– "בן תשע-עשרה!"
בתגובה העמיד הנוירולוג מולו מַרְאָה. הצעיר בן התשע-עשרה הציץ ונחרד לגלות שם אדם עם שיער אפור-כסוף.
ג' תפס חזק את הכיסא ואמר: "אלוקים אדירים! מה קורה פה? אני חולם? או שאני משוגע?"
"זו טעות", הרגיע אותו הנוירולוג ומיהר להעמיד אותו מול החלון, שיתבונן במראות האביב הנפלאים שניבטו משם. הנוירולוג נטל את המראה ויצא מן החדר.
כעבור שתי דקות חזר לחדד וג' כבר לא זיהה אותו. הנוירולוג שאל: האם לא נפגשנו פעם? ג' השיב בהתנצחות: "בטוח שלא. עם זקן כמו שיש לך לא הייתי שוכח אותך!"…
זהו. ג' היה בן 49 אך חייו נעצרו אי-שם בגיל 19. מה שקרה מאז, ומה שקורה בהווה, לא קיים בזיכרונו כלל. כאשר הציג המטפל את עצמו כנוירולוג התפלא ג': "יש לי בעיה עם העצבים? ואולי אני בכלל עובד כאן! רגע, אני מאושפז כאן? ואני לא יודע בכלל שאני חולה!"
בדיקת הנוירולוג העלתה אובדן חריג וחמוד של הזיכרון לטווח הקצר. ג' הצטיין בחשבון ובתחומים נוספים, אבל רק אם פתרון התרגיל היה קצר מאוד. אם זה ארך יותר זמן – הוא כבר שכח את ההתחלה.
לעומת זאת, את כל מה שקרה בנעוריו הוא זכר טוב מאוד – כולל מספרי הטלפון השונים בבתים בהם התגוררו…
*
למה סיפורו האומלל של ג' נוגע לנו? משום שישנם אנשים לא צעירים שמבחינה נוירולוגית לא לוקים בשום תסמונת חלילה, אך מעולמם הרוחני מהדהדת בת-קול של תסמונת מוכרת.
הם מתארים ארוכות את ה'אלול' הראשון שלהם בישיבה-גדולה כ"חוויה הכי מרוממת ומתוקה בחיים" והם באמת שם: האדרנלין הרוחני שלהם קופץ כשהם נזכרים במתיקות! ברצף! בסדר-מוסר, בלימוד הלילי, בבעל-תפילה האדיר שנשמתו כבר עדן, בהכל!
אבל מה קורה מאז ה'אלול' הראשון, והשני והשלישי? המצב איננו כמו מצבו של ג', אבל הוא לפעמים מזכיר זאת, עפעס, העבר מהדהד חזק – ההווה פחות… אלול תש"ס הלך בעקבותיו של אלול תש"נ, שהלך בעקבותיו של אלול תש"מ, שהלך בעקבותיו של אלול תש"ל, שהלך בעקבותיו של…
לא ולא. באלול תשפ"ב מתחיל הכל מחדש!…
(הרב ישראל למברגר, מוסף שבת קודש כי תבוא תש"פ)