הרה"ח אהרן כהן
גם אם כבר עברתי הרבה שיחות וראיונות עם חברי מסגרות 'דרשו' בכלל, וחברי מסגרת הדגל 'קניין ש"ס' בפרט, עדיין כל אחד ואחד מרתק ומפעים אותי מחדש. כל אחד לפי סגנונו ודרכו בוחר לעצמו את דרכו לפסגה, לזכות לדעת את כל הש"ס.
עם כל זאת, אציין בהערכה את ההנאה המיוחדת שהייתה לי לשוחח עם הרב דוד אלבז שליט"א, מחשובי האברכים בעיר בית שמש. הפירוט המורחב במסלולו האישי, שנמסר בנעימות ובבהירות, בוודאי יביא תועלת לכל אחד בדרכו האישית לידיעת הלימוד.
- מתי התחלת ולמה?
"מטבעי אני נמשך יותר ללימוד בעיון, לאט ובעמקות. בעבר אף הייתי אומר שזה לא מתאים עבורי הלימוד בקצב הדף היומי. אך ברוך השם, הכל השתנה אצלי לטובה. היה זה כשנתיים אחרי נישואי", משחזר הוא שתיים עשרה שנה אחורה. "אחרי חג הסוכות תשע"א, הרגשתי בעצמי שאני צריך להשקיע בהרחבת ידיעותיי בתורה, כך שנפל לי הרעיון להצטרף ללימוד בסדר הדף היומי, גם ראיתי לעצמי תועלת שיהיה לי לימוד קבוע כל יום חוק ולא יעבור, שלא יעבור עלי שום יום בלי לימוד הקביעות הזאת.
"מספרים", הוא מוסיף, "על הגאון רבי חיים מבריסק ששיבח את בנו הגרי"ז בימי בחרותו, שלמד את כל הש"ס. כמובן. תיכף נשאל על ידי מקורביו ותלמידיו, איך הרב משבח את לימוד כל הש"ס, דבר הנראה כנוגד את שיטתו, שהעיקר הוא הלימוד בעיון, לרדת לעומקה של סוגיא… נענה להם הרב מבריסק: 'אכן בוודאי העיקר זה הלימוד בעיון ובהבנה, אך ברור שאדם שלא למד פעם אחת את כל הש"ס, אינו יכול לפתוח בכלל את פיו בבית המדרש'…
"כך או כך, זאת ידעתי, שכאשר מקבלים התעוררות מן השמים אסור לדחות אותה, כי אחר כך היא תיעלם, ואיתה גם הסייעתא דשמיא הנלווית אליה. ולכן", מציין הרב אלבז בנעימות, "החלטתי לא לחכות לשום דבר, לא לתחילת הש"ס, לא למסכת חדשה, וגם לא לפרק חדש, אלא בר"ח חשוון התחלתי ע"ז דף נז!".
- ואז החלטתם להצטרף למבחני 'דרשו'?
"האמת היא שבהתחלה לא חשבתי בכלל על הכיוון הזה", הוא משתף בכנות. "פשוט, כאמור הרעיון היה ללמוד את כל הש"ס. ידעתי והכרתי את עצמי שלא אוכל לוותר על הבנת הדף על בוריו, כי פשוט לא יהיה לי סיפוק ולא אוכל להמשיך. ומצד שני, היה עלי להספיק כל יום את הדף, חיפשתי נוסחה שתשלב את שני הדברים. עד שהגעתי למסקנה, שבאם אקבע מספר פעמים שאלמד את הדף מתחילתו ועד סופו כל יום, אגיע בסייעתא דשמיא להבנה טובה בפרק זמן מוגדר. כך, התחלתי אכן ללמוד כל יום שלוש פעמים את הדף מתחילתו ועד סופו, כשהלימוד הולך ומתחדד יותר ויותר.
"באופן כללי", מטעים הרב אלבז, "אפשר לומר, שהלימוד בצורה של חזרה כמה פעמים יש בו תועלת גדולה, שהרי השכל האנושי לא מצליח לתפוס בפעם אחת הרבה נתונים ופרטים. כך שבכל לימוד קולטים עוד 'שכבה' בהבנת וידיעת הדף. בפעם הראשונה, קולטים לפעמים רק את עיקרי הסוגיא ומהלך הגמרא, כשבכל לימוד נוסף, מפנימים עוד ועוד פרטים, עד שהדברים נעשים ברורים ובהירים, מאירים כנתינתן".
- וככה חשבת לדעת את הש"ס?
"המושגים שלי לגבי ידיעת הלימוד, היו קצת שונים ממה שאני מכיר היום, אחרי שאני משתתף במבחני 'דרשו'", הוא מחויך. "אך אז בהחלט חשבתי ורציתי לזכות לכך, על כן קבעתי לעצמי סדרי חזרות מתוכננים ומחושבים. בכל יום, הלימוד היה מתחיל בחזרה על הדף שלמדתי לפני ארבעה חודשים, אחר כך הלימוד שלמדתי לפני חודש והדף שלפני שבוע, אחרי כן הדף של שלשום ושל אתמול, כשאז הייתי ניגש ללמוד את הדף של היום שלוש פעמים.
"כמו כן", הוא מציין, "הקפדתי ללמוד מתוך גמרא אישית, כך שכל הערה ושאלה שהתעוררה בתוך הלימוד, ולא יכולתי להעמיק בה באותו זמן, הייתי רושם לעצמי בגיליון. כך, זכיתי בסדר הנ"ל, להתקדם עד סוף מסכת נדה, אמנם בלא מבחנים, אבל כן בהבנה וסדרי חזרות, בצורה קבועה דבר יום ביומו. וכמובן, עם סיפוק עצום!".
- למה החלטתם להצטרף למבחני 'דרשו'?
"היה זה לקראת תחילת מחזור חדש. קרוב משפחה דיבר איתי על תכנית 'דרשו', וכך מצאתי את עצמי יושב לראשונה במבחן 'דרשו', על השלושים דפים הראשונים של מסכת ברכות. כמובן", מציין הוא בהתלהבות, "מיד הרגשתי וראיתי תועלת מרובה מהמבחנים. כל לימוד היה בתוספת דאגה שהלימוד יישמר כמה שיותר.
"בנוסף, יש לציין, הוא מוסיף בחן, "הצורה המיוחדת של המבחנים, השאלות הנבחרות מתוך רצון אמיתי לעזור ללומד לא לוותר על אף נקודה חשובה בדף, ומצד שני לא להכביד בפרטים פחות חשובים, שרוב הלומדים יתקשו בזה, הוסיפו לי רבות לכל גישת הלימוד בבהירות ובסיכום לידיעת כל דף ודף.
"כך, המשכתי בקביעות כל דף ביומו וכל מבחן בחודשו, עד שזכיתי בס"ד להשתתף בכל המבחנים של המחזור. אמנם לקראת סוף סדר 'נשים', עברתי דירה לעיר אחרת, ואם בכולל הקודם יכולתי ללמוד את הדף בסדר ב' ובכולל ערב, בכולל החדש יכולתי ללמוד רק בבין הסדרים ובכולל ערב, לשם כך קבעתי סדר לימוד יותר קצר שהתאים לזמן שהיה לי".
- איזה טיפ או עצה תוכל להעביר מפרי ניסיונך?
"למעשה, בעצם עניין הקביעות ללימוד ולחזרות, ראיתי חיזוק באמונה בהשגחה פרטית. הרי כל אדם שמקבל על עצמו קביעות, רואה כבר באופק את הימים העמוסים והלחוצים שעומדים להגיע, ומתחיל להסס ולפחד, האם באמת בכוחו לשמור על קביעותו גם באותם ימים.
"והנה המציאות מוכיחה שאחרי שעומדים בגבורה בקשיים הראשונים, ומוכיחים שלקחנו את העניין ברצינות, מיד מרגישים שמלווים בהשגחה מיוחדת, המסייעת ועוזרת ללמוד את החוק הקבוע דבר יום ביומו, כשאף בימים העמוסים", מעיד הוא מניסיון, "מוצאים אנו את עצמנו בלא הסבר הגיוני, עם זמן פנוי הנצרך ללימוד הקבוע כמתנה מן השמים, כאילו שיותר ממה שאנו רוצה לשמור על הקביעות, הקב"ה רוצה שנשמור עליה…".
בעניין זה מוסיף הוא בחיוך: "פעם אמר לי חבר, שמחר הוא ילמד את הלימוד היומי כי היום אין לו זמן. הגבתי לו בפשטות: אם היום אין לך זמן לדף אחד, איך אתה יכול להיות בטוח שמחר יהיה לך זמן לשני דפים?!…
"אני זוכר", ממשיך הרב אלבז, "הוזמנתי לסיום של 'דרשו' על סדר מועד בירושלים, כשאז זכיתי לשמוע את מזכה הרבים הגדול והדגול, נשיא 'דרשו', רבי דוד הופשטטר שליט"א, מספר, שפעם ראש ישיבה אחד הנהיג בישיבתו, שלכל בחור יהיה סדר לימוד קבוע יומיומי, שאותו לא ידחה בשום פעם.
"הגיע יום 'שמחת תורה' ואכן התוצאות נראו על פני הבחורים, בין הקפה להקפה נראו הבחורים כל אחד רץ לספרו, בכדי להספיק עוד כמה שורות. חוץ מבחור אחד שהיה רוקד ושמח ולא נראה לחוץ מהקביעות. כאשר פנה אליו הראש ישיבה, ענה לו הבחור שבליל הושענא רבא היה לו הרבה זמן ולכן למד גם את הקביעות של שמחת תורה…
"'לא זו הדרך ולא זו העיר', הגיב לו הראש ישיבה. 'מי שלומד היום את הלימוד של מחר, יבוא להשאיר למחר את הלימוד של היום'…
"עוד יש לזכור", מסיים הרב אלבז. "לכל אדם ישנם זמנים של ירידה שיותר קשה ללמוד בהם. ואם בזמנים אלו לא יהיה מינימום של לימוד, יקשה מאוד לחזור למצב הרגיל. אבל כאשר יש קביעות שמלווה אותו בכל סוגי הזמנים, אז זה יעזור שיוכל לחזור במהרה לדרך המלך.
"אפילו באם קורה", הוא מבקש להדגיש, "שהאדם חלש או עייף מאוד, ואין לו אפשרות להבין טוב את הנלמד, אזי גם במקרה שכזה עצתי אמונה, שיעבור על הדפים כפי סדר הקביעות, גם אם זה בלא הבנה, מכל מקום לפחות קיים בזה את חובתו המינימלית, שהרי הקביעות מלכתחילה לא קבעה דרגת הבנה מסוימת, אלא מספר פעמים שיש לעבור על הדף. ובזה שמר על הרציפות שתמשיך למחרת בכוחות מחודשים והבנה בהירה".
- איך אתה מתכונן למבחנים החודשיים? מבקשים אנו לשמוע לתועלת רבבות הקוראים.
"אצלי, ההכנה למבחן היא לא חלק מהקביעות, והיא משתנית מתקופה לתקופה. אמנם, כיון שאיני נמנה בין בעלי הזיכרון, ואפילו דברים שנלמדו בצורה בהירה ומסוכמת ועם כמה חזרות, נעלמים מזיכרוני אחר תקופה לא ארוכה, ברור שאני צריך להשקיע בחזרות לפני המבחן. במשך תקופה ארוכה הייתי משתדל לחזור על כמעט כל החומר, ביום חמישי לפני המבחן, בצורה מהירה, דהיינו רק הגמרא עם הצצה לכמה נקודות חשובות ברש"י, שסימנתי לי בזמן הלימוד.
"בהמשך, שמתי לב ששאלה שלא ידעתי לענות עליה במבחן, הרי, עצם ההתאמצות להיזכר, והתביעה על עצמי לאחר המבחן כשראיתי את התשובה בדף התשובות הנכונות, חרטו את הדבר הזה בזיכרוני. כך שלמעשה דווקא שאלות ותשובות אלו זכרתי בסוף, יותר מהשאלות שעניתי עליהן בקלות במבחן. זה מה שכיוון אותי להחזיק איתי פנקס, שכל יום תוך כדי הלימוד אחר שסיימתי וסיכמתי קטע בגמרא, אני רושם לעצמי שאלות סיכום בפנקס, והתשובות עליהן בדף שאחריו. כשאכן מאז שהוספתי לעצמי את הדרך הזאת, אני נהנה וחוזר בדרך זו על כל השלושים דף לפני המבחן".
- מה אתה משיב לחבר/מכר המתעניין אצלך על הצטרפות למסגרת מבחנים?
"קודם כל אני מייעץ שיהא לימוד קבוע. אפילו הייתי אומר". נשמע הוא נחרץ בדעתו. "שזה לא חייב להיות דף שלם מיד בהתחלה. העיקר דבר שהוא באמת יכול לעמוד בו. כמובן, בתנאי שיפנה מספיק זמן בסדר יומו ללימוד הקביעות בצורה טובה. אחר כך, בסייעתא דשמיא יוכל להוסיף עוד בקביעות.
"והעיקר לשמור במסירות נפש שלא לוותר על יום אחד. אגב", הוא מוסיף, "מה שאמרו בגמרא 'רב אחא בר יעקב יזיף ביומא ופרע בליליא', שמעתי שהכוונה בדווקא בלילה של אותו יום ולא למחרת, דבלימוד תורה הלילה נמשך אחרי היום, כמו שכתוב 'והגית בו יומם ולילה' וכן 'אם לא בריתי יומם ולילה'.
"לגבי המבחנים עניין התועלת ברורה ופשוטה ביותר: כשם שהיצר הרע משכנע אותנו בגשמיות שאין לנו מספיק, וצריך עוד ועוד, כך, להיפך ברוחניות, הוא משכנע אותנו שאנו יודעים מספיק ואין צורך להתאמץ יותר לעמוד במבחן, ולראות מה באמת יודעים ומה לא, כשבוודאי השתתפות במבחן מוספה מרץ וכח להשקיע יותר ויותר בסיכום הלימוד, והוספת סדרי שינון וחזרות"…
לשליחת תגובות לכותב המאמר, כתבו ל: [email protected]