סיפר הרה"ח רבי שמואל פרוש שליט"א מחשובי חסידי לעלוב:
שמעתי פעם ואיני זוכר ממי, שפעם היה הרה"ק רבי מנחם מנדל מווארקא אצל אחיו הגדול הרה"ק רבי יעקב דוד מאמשינוב זיע"א וישבו יחדיו. תוך כדי ישיבתם נכנס אליהם אשה אחת והזכירה לפניהם אשה אחרת שהיתה מקשה ללדת, ובירכו האחים הקדושים את האשה שתקל בלדתה.
לאחר שנושעה האשה וילדה את ילדה, באה עם מטפחת מלאה במעות ל'פדיון' כדי לבשר את הבשורה הטובה שאכן נולד לה בנקל ולא בצער. היא הניחה את המטפחת עם המעות על השולחן לפני האחים הקדושים ונשפכו המעות על השולחן.
התבטא הרה"ק מאמשינוב שמגיע לו חלק גדול יותר מהמעות, כי האשה ההיא נמנית על משפחה מחסידי אמשינוב… נענה אחיו הרה"ק מווארקא שלו מגיע חלק גדול יותר, משום שהוא נאנח יותר עמוק על הצער של המקשה לילד…
אסף הרה"ק מאמשינוב את כל המעות ועשה מהם ערימה גדולה לתוכה הכניס את ידו באמצע וחילק את כל הסכום לשנים, חלק אחד לו וחלק אחד לאחיו.
לאחר מעשה זה ספרו החסידים את המעות של שני האחים הקדושים ומצאו שכל אחד משניהם קיבל סכום זהה לחלוטין, ולדוגמא, אם ביחד היו אלף מטבעות כסף קיבל כל אחד 500 בדיוק, ויהי הדבר לפלא גדול בעיניהם.