אליעזר (לייזר) רוט
"למען יברכך ד' אלוקיך" (כ"ג, א')
זר כי ייקלע בצהרי יום שישי לרחוב 'רבי יהושע' בבית שמש, יצטרך לשפשף את עיניו כמה וכמה פעמים בתימהון הולך וגובר, אל מול הזרם השוצף של ילדי התשב"ר כשהם אצים-רצים לבית הכנסת. אפילו רבים מהאוטובוסים שמבצעים את ההסעות של תלמודי התורה בעיר, עוצרים מול בית המדרש של חסידי דושינסקיא, ומרוקנים את הנוסעים הטהורים הישר אל בית המדרש.
בבית המדרש הענק, צפוף במיוחד. קרוב לאלף ילדים ישובים בספסלים, וגם עומדים בטריבונות, הפארענצ'ס המיוחדים, שנפתחים במיוחד לשם כך משני צדיו של בית המדרש.
מי שיביט על המראה המשובב הזה יחשוב לתומו שאין עוד מקום להכניס סיכה לבית המדרש, אבל בדיוק אז פורצת פנימה חבורה עליזה של כמה עשרות ילדים נוספים שההסעה שלהם התעכבה מעט, וראה זה פלא, בתוך זמן קצר מאוד הם מוצאים מקומות, נדחקים בין היושבים, או תופסים פינה בה הם יכולים לעמוד ולהיות שותפים למתחולל.
אל הבמה שבמרכז בית המדרש, עולה הרה"ג ר' עמרם בינעט שליט"א, מחנך ותיק, מגיד שיעור פופולארי מאוד ב'דף היומי', מרצה מבוקש, פעיל בולט מאוד בקידום לימוד 'הדף היומי', באמצעות קמפיין פרסומי שהוא משיק לפני תחילתה של כל מסכת חדשה בבתי כנסת בכל רחבי הארץ, וגם… מייסד ומנהל 'חברת התהלים' 'ענני'…
בידיו הוא מחזיק במיקרופון אלחוטי, וברגע שהוא מניף את ידו משתררת בהיכל דממה. הוא פותח בדברי הקדמה קצרים מעין 'חימום מנועים' קטן, מקריא כמה שמות לתפילה של אנשים שתרמו סכום של 180 שקלים לכיסוי ההוצאות, ו… יוצא לדרך.
"שיר המעלות אל ה'… קראתי ויענני", קורא הרב בינעט בקול נלהב, ומיד אחריו מחרים מחזיקים קרוב לאלף ילדים בו זמנית ובקול שאגה אדירה. "ה' הצילה נפשי… מלשון רמיה", והילדים אחריו. הרב בינעט, שקוראי 'לקראת שבת' מכירים אותו מהמאמרים הנפלאים שהוא מפרסם בין בתריו של הגיליון הזה, יודע איך 'להדליק' את הילדים ולהוציא מהם את המיטב. במשך עשרים שנות הוראה, ושבע שנות הפעלה של חברת התהילים הגדולה בעולם, הוא צבר לא מעט ניסיון בתחום.
"אי אפשר לנצח על כזאת חבורה לבד", הוא מודה. "אני מפעיל בנוסף אלי עוד עשרה 'משגיחים' שכל אחד מהם אחראי על 'גזרה' אחרת בבית המדרש. המשגיחים האלו הם כולם אנשי חינוך בעצמם, אנשים רציניים מאוד שיודעים להפעיל ילדים, וביחד הם מהווים צוות נפלא שבאמת עוזר לי מאוד להוציא מהילדים את המקסימום האפשרי".
המיקרופון של הרב בינעט מחובר למערכת הגברה שפועלת בתוככי בית המדרש, וגם למערכת טלפונית, בקו שמספרו 02-3722149. בשידור החי (בשלוחה 9), מאזינות בשעה זו כ-600 בנות, שאומרות תהילים מהבית, ומצטרפות לבנים שאומרים בבית המדרש.
"זה התחיל בתקופת הקורונה, כשלא יכולנו לכנס את הילדים, פתחנו את הקו הזה", הוא מספר, "הורים רבים שאלו אם גם הבנות יכולות להצטרף, אמרתי שכמובן. למה לא? וכי תפילה של ילדה פחות חשובה מתפילתו של ילד?
"כשהקורונה חלפה עברה (בבית שמש זה קרה מוקדם יותר מבשאר המקומות…), הילדים חזרו לבית המדרש, והבנות ממשיכות לומר תהילים מהבית. יהודי אחד סיפר לי שאצלם בבניין יושבות כ-40 ילדות על המדרגות, מאזינות יחד לקו ואומרות תהילים בצוותא חדא. לאחר מכן יש מוקדי חלוקה רבים ברחבי בית שמש, והן ניגשות למוקד החלוקה עם פתק מההורים שמאשר שהן אמרו תהילים, ומקבלות ארטיקים בדיוק כמו הבנים"…
'משהו' או 'משהו גדול'?
הכל התחיל מיהודי אחד, שביקש לעשות פעולה כלשהי לעילוי נשמת בנו. הוא פונה למגיד המישרים הנודע הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א, ושאל אותו אם יש לו רעיון כיצד להנציח את זכר בנו. רבי מיילך הפנה אותו לאנשים הקרובים אליו, ואלו שמכירים את הרב בינעט, המליצו לאותו יהודי לבקש מהרב בינעט שיקדם יוזמה כלשהי.
"בא אלי יהודי ואומר לי שהוא רוצה להקים 'משהו'…". מספר הרב בינעט, "אבל כשאני שומע 'משהו', זה הופך אצלי אוטומטית ל'משהו גדול'… אמרתי לעצמי אני לא הולך לפתוח איזו קבוצה של 15 ילדים שיגידו קצת משניות ויקבלו מדבקה. זה דבר גדול כמובן, אבל אני הולך לפתוח משהו ענק! חברת תהילים שבה ישתתפו אלף ילדים בכל שבוע!!!
"יצאתי לדרך… תליתי פתק בבית הכנסת. ידעתי שאם אני רוצה 100 ילדים, זה לא יכול להיות בשבת, אלא דווקא ביום שישי. בשבוע הראשון היו 27 ילדים, בשבוע השני היו 200 ילדים, ובשבוע ה-13 כבר היו יותר מאלף ילדים.
"במשך שנים הייתי מחלק בכל שבוע ממתק עם פרס מאוד מעניין שהיה קשור לפרשה. למשל בפרשת כי תצא חילקתי 'שילוח הקן', ציפור קטנה שיושבת על גבי 'ביסלי בצל' שנראה כמו ענפים של קן, וכן שתי סוכריות שוקולד שנראו במו ביצים. הילדים התלהבו, הביאו הביתה, האימהות הראו את זה לשכנות שהתלהבו גם, וכך זה עבר מפה לאוזן ובאו המוני ילדים.
"מאוחר יותר ויתרתי על הרעיון. זאת היתה עבודת פרך להכין 1,000 כאלו בכל שבוע. עבדנו בזה, אני וכל משפחתי, כל השבוע, וזה לא היה מעשי להמשיך כך לאורך שנים רבות.
"במקום זה עברתי לחלק ממתקים יוקרתיים. אנחנו לא מחלקים 'קרטיב' פשוט, אלא 'גלי גל', או 'מיני מג'יק' (אם אתם לא מכירים, תשאלו את הילדים והם יסבירו לכם…). ארטיקים יוקרתיים שגורמים לילדים לרצות להתאמץ עבורם.
"זה כמובן טוב מספיק כדי להביא את הילדים לאמירת התהילים, אבל כדי להפעיל אותם ולגרום להם לומר את פרקי התהילים בכל כוחם, צריך יותר מזה, ולכן אנחנו עורכים כל שבוע הגרלה על פרס בשווי של מאות שקלים, ולהגרלה הזאת נכנסים ילדים שה'משגיחים' ראו שהם מתאמצים לומר בקול ובכוונה. כל ילד כזה מקבל כרטיס שנכנס להגרלה, ולאחר מכן יש לנו זוכה מאושר. פעם הגרלה היא על אופניים, פעם על טרמפולינה ענקית, וכן על זה הדרך, פרסים גדולים ומרשימים, שהעיניים של ילד נוצצות כשהוא רואה אותם, ושכל ילד רוצה מאוד להיכנס להגרלה עליהם.
"כך נוצר מצב שיש לנו חברת תהילים, שבה כל הילדים שואגים פה אחד את פסוקי התהילים, ואני חייב לומר שלמרות שאני עושה את זה כבר שבע שנים ברציפות ב"ה, עדיין לא התרגלתי. הקול המתוק הזה, של כל כך הרבה תינוקות של בית רבן שאומרים תהילים בכזאת כוונה, עם כזאת רצינות, צועקים אל ה' ומתחננים אליו 'קראתי ויענני', זה מעביר בי צמרמורת בכל שבוע מחדש!!!".
ילדים מזמן חז"ל…
בעבר היו מגיעים לאמירת התהילים ילדי השכונה, רמת בית שמש ב'. אבל החברים שלהם בת"תים שמעו על כך, והחליטו להצטרף, במיוחד אלו שלומדים ברמה ב' או ברמה ג', ומתגוררים בשכונות אחרות, מה שמצריך מעבר של ההסעה מהת"ת, סמוך לבית המדרש של דושינסקי. כך נוצר מצב שכל רכבי ההסעה של הת"תים עוצרים ביום שישי ברחוב רבי יהושע, הילדים יורדים, נכנסים לומר תהילים, ולאחר מכן ממשיכים הביתה בתחבורה הציבורית.
"זה משהו מדהים", מספר הרב בינעט, "פסיפס רחב מאוד מאוד של ילדים. יש שם ילדי 'תולדות אהרן' ליד ילדים ליטאיים, ירושלמים, ספרדים, תימנים, כלל חסידים, כל הסוגים וכל הקהילות. התהילים הוא ספר של כלל ישראל, וכולם מוזמנים לומר תהילים".
ומאיפה המימון? אנחנו שואלים…
"מדי פעם אני עושה מגבית, ומבקש מאנשים לתמוך ולסייע. הציבור אכן שמח לעזור. אמירת תהילים על ידי ילדים, זה דבר שכל אחד מתחבר אליו. יש היענות מאוד מאוד גבוהה של הציבור, ויש לי גם לא מעט 'לקוחות קבועים'".
מה זה לקוחות קבועים? הרב בינעט מסביר שהכוונה לאנשים שתרמו ונושעו פעם אחת, ומאז הם יודעים את המספר שלו בעל פה, ובכל עת מצוא, כשהם זקוקים לסייעתא דשמיא מיוחדת, הם פונים, תורמים שוב ורואים ישועות, בזכות ילדי תשב"ר, שבהבל פיהם קורעים שערי שמים ומהפכים את הדינים לרחמים וחסדים גמורים.
"ידוע ווארט שאומרים צדיקים, שהרי יש ירידת הדורות. הצדיקים של ימינו הם לא בדרגה של הצדיקים של זמן הגמרא למשל. אבל ה'תינוקות של בית רבן', הרי כל הכוח שלהם הוא מזה שלא טעמו טעם חטא, אז מה זה משנה באיזה דור הם? תינוק של בית רבו בן זמנינו, נקי וטהור כמו תינוק של בית רבן בזמן חז"ל. הכח שלהם לא נפגם מירידת הדורות, ולכן היו צדיקים שכשראו שאין להם פתח לישועה, היו מבקשים לתרום לתינוקות של בית רבן, לתת להם ממתק או דבר מאכל שיתפללו עבורם, ואכן ראו ישועות.
"זה נכון גם ל'תינוק' אחד, על אחת כמה וכמה כשמתפללים פה אחד קרוב לאלף ילדים בתוך בית המדרש, ועוד כ-600 בנות שאומרות תהילים בבתים יחד עם השידור החי, זה הרי דבר עצום ונורא, לא פלא שאנשים רואים ישועות פלאיות. לא תמיד הם מספרים לי, אבל כשהם מתקשרים בפעם הבאה לבקש שהילדים יזכירו שם בתפילה, הם כבר מספרים לי גם מה הישועה שהם ראו בפעם הקודמת".
הלוואה משמים
הסיפורים אכן מגוונים מאוד. חלקם מגיעים בעל פה, וחלקם בכתב.
וכך כותב אחד המגיבים לרב בינעט:
"אני נשוי כבר כמה שנים וב"ה יש לי כבר שלושה ילדים בלי עין הרע כן ירבו, ועדיין לא זכיתי לדירה משלי. אני מתגלגל מדירה שכורה לשנייה.
"כדי לקנות דירה כיום צריך הון עצמי לפחות כמה מאות אלפי שקלים, והשאר אפשר בתשלומי משכנתא. למרות שאני מרוויח די יפה, זה טוב אולי לתשלומי משכנתא. אבל מכאן להשגת הון עצמי גדול כל כך, הדרך עוד ארוכה. ניסיתי ללוות פה ושם, אך לא עלה בידי סכום נכבד להלוואה. היו חסרים לי כמאה אלף שקלים להשלמת ההון העצמי, ולא יכולתי אפילו לחשוב מאיפה אני משיג כזה סכום.
"קראתי את הסיפורים של 'ענני' והתרשמתי. אני אישית מאמין מאוד מאוד בכח הבל פיהם של תשב"ר, במיוחד שמדובר באלפי תשב"ר שמתאספים במקום אחד ואומרים בצוותא חדא – אין כוח חזק מזה. החלטתי אני וב"ב לתרום סכום נכבד. התקשרתי ותרמתי אך לא נושעתי…
"לא התייאשתי, החלטתי לתרום פעם נוספת כמאמר חז"ל 'קוה אל ה" – חזור וקוה לה'. וכאן קורה הדבר הלא יאמן! ביום שני מתקשר אלי בן אדם שאיני מכיר, וכשפגשתי אותו גם נוכחתי שהוא אינו משתייך למרבה הצער לציבור שומרי התורה והמצוות, ואמר לי: 'אני רוצה להיפגש בנושא מסוים'. קבענו להיפגש, ובפגישה פנה ואמר לי: 'יש לי מאה אלף שקלים שאין לי כרגע מה לעשות עמם, ומסיבות כאלו ואחרות אני לא רוצה שזה יהיה מונח בבנק. אני מבקש ממך, קח את זה כהלוואה ובהזדמנות אחרת תחזיר לי את זה, לכשירווח'.
"אני הייתי בהלם, בהלם גמור. 'מי אתה? למה החלטת להעניק לי את ההלוואה?' הוא ענה לי: 'חיפשתי אדם חרדי ישר והגון שאני יכול לסמוך עליו. נכנסתי לשכונה החרדית ושאלתי מי נחשב כאן לאדם ישר והגון, אמרו לי את השם שלך. קח את ההלוואה!!!'… יצאתי משם כשעיני דומעות משמחה. אי אי ענני ענני. אשרינו שזכתה עירנו לחברת תהילים – ענני".
תותים על כף היד
יהודי שזכה לראות ישועות פלאיות בארגון, משתף אותנו בסיפור המיוחד שלו:
"אני חשבתי שאני כבר לא יכול להיות מופתע", הוא מספר, "הילדים של 'ענני' כבר הראו לי כמה פעמים, כמה גדול כוחה של אמירת תהילים בציבור כזה ענק של ילדי תשב"ר שלא טעמו טעם חטא.
"אבל הפעם גם אני חשבתי שאני עומד להתעלף… וכך היה המעשה:
"אני מתגורר בדירת גג שנבנתה אומנם תחת פיקוח הדוק של מהנדס רציני מאוד, אבל עם חריגות שלא בדיוק כפי תנאי הרישיון מהעירייה, כנהוג במקומותינו… קניתי אותה בטאבו משותף, והמחיר היה בהתאם.
"כשקונים כזה נכס, לוקחים בחשבון שיש כמה וכמה סיכונים. זה יכול להסתבך אם איזה פקח עקשן או פקיד ברשויות שיחליט להיטפל לדירה הזאת, אבל ברוב רובם של המקרים הכל עובר בשלום, והדירות הללו עומדות על תילן שנים רבות.
"והנה איתרע מזלי, פקח שעבר באזור החליט שזאת חריגה מדי גדולה בשביל שיעלים עין. אני ניסיתי לדבר על לבו, ולפעול בדרכים המקובלות בקרב העוסקים בתחום, שמבינים איך מסתדרים עם פקחים כאלו שרוממות החוק בגרונם וכו'. אבל הוא לא רצה לשמוע משום דבר, והבהיר לי שאת הדירה הזאת חייבים להרוס. הוא באופן אישי לוקח על זה אחריות, ואם הדירה שלי לא תיהרס בתוך חצי שנה, יגדלו לו תותים על כף היד…
"ביררתי קצת ונאמר לי שהפקח הזה הוא עקשן גדול, ואם לא הצלחתי 'להרגיע' אותו בשיחה הראשונה, אין מה לעשות, ואני צריך להתחיל להיערך למאבק משפטי, שיעלה לי הון רב, וכולי האי ואולי, מי יודע אם זה יעזור לי בכלל.
"התקשרתי לחבר, ואמרתי לו שאני צריך עורך דין טוב. החבר שלי אמר לי שיש לו כמה עורכי דין שהוא מכיר, ויכול לעזור לי להגיע אליהם, אבל אם אני רוצה 'עורך דין טוב', יש רק אחד, ארגון 'ענני'…
"'תתקשר עכשיו לרב עמרם בינעט', הוא אמר לי, 'ותעשה לו העברה של 360 שקלים. הרגע! מחר יום שישי יגידו עליך תהילים, ואני מבטיח לך שתראה ישועות…'.
"אמרתי לו שאת הרב בינעט אני מכיר, ואני גם מכיר את הכח של אמירת התהילים, כי כבר כמה פעמים תרמתי ונושעתי. אבל הפעם מדובר על משהו מאוד רציני… 'אם הילדים יגידו תהילים, זה יגרום שלפקח העקשן יגדלו תותים על היד?', שאלתי בגיחוך מריר…
"החבר שלי התעצבן עלי: 'היפלא מה' דבר?', הוא נזף בי, ואני ידעתי שהוא צודק. מי שיכול לרפא חולים ולסמוך נופלים, יכול גם לגדל תותים על כף ידו של פקח, או לחלופין לרכך את לבו…
"תרמתי 360 שקלים…
"ביום ראשון בבוקר, דפיקות בדלת. אני פותח את הדלת והפקח עומד שם. ממש כעסתי. 'החלטת למרר לי את החיים?', שאלתי אותו בכעס לא מוסתר. 'תגיד לי מה אתה רוצה ממני. לך תגיש את המסמכים ונתראה בבית המשפט. אל תרדוף אותי, זה כבר גובל בהטרדה!'.
"אבל הפקח שתק. היו לו דמעות בעיניים. 'קרעתי את כל הניירת', הוא אמר לי, 'ודאגתי להעלים עקבות גם מהמחשב. אין לרשויות שום דבר נגדך. אם מישהו ייגע לך בדירה, יגדלו לי פה תותים!', הוא אמר והצביע על כף ידו, ואני לא האמנתי למשמע אוזניי…
"הפקח התחנן שאסלח לו, ופנה ללכת. אני יודע שהציבור בטח ירצה לדעת מה היה הסוף ולמה הפקח התנצל.
"האם בא אליו יהודי עם זקן ארוך בחלום הלילה, והכה אותו עם שוט עד שהוא הבטיח לבטל את ההליכים נגדי? אולי חלילה מישהו מבני משפחתו חלה, והוא קישר את זה לרדיפה שלו כנגדי?
"זאת באמת שאלה טובה, ולצערי אין לי עליה תשובה. מאז לא ראיתי את הפקח שוב, והאמת שאני לא מאוד מתגעגע אליו…".
לתרומות לתמיכה במפעלותיו של הרב בינעט לחצו כאן
לתגובות ניתן לפנות לרב עמרם בינעט בטלפון שמספרו: 052-7653990.