מֵהלכות השימוש בתשמישי קדושה לצורכי חולין
* אם התנוּ בעת ייצור חפץ – או הקצאתו – לצורך קדוּשה, שיוכלו להשתמש בו לצרכים אחרים, מותר להשתמש בו אף לצורכי חול.
* תיק שאינו מיועד לתפילין ואחסנו בו תפילין מספר פעמים באופן ארעי, אינו נחשב כ'תשמיש קדושה', אלא אם הוקצה לכך מראש.
* תיק שאחסנו בו תפילין היא ב'תנאי' מפורש – בדיבור – שעתידים לפנותן מהתיק ולא לאחסן אותן בו בקביעות – אינו מתקדש אף אם נעשה כן פעמים רבות.
* בשעה שתפילין מונחות בתיק, שקית או כל כלי שהוא, אין להכניס בתוכו דברי חול, כיון שיש בכך זלזול בקדושת התפילין.
* ספרי קודש וניירות שכתובים עליהם דברי תורה, נחשבים לחפץ של קדוּשה, ואסור להשתמש בהם לצורכי חול, כגון לכתוב עליהם דברי חול.
* חפץ שהוקצה לצורך מצוה, כגון אתרוג למצות 'ארבעת המינים', שופר לתקיעה, וכדומה, ואף אם יוצר במיוחד לשם כך – כל עוד לא השתמשו בו למצוה, מותר להשתמש בו אף לצורך של חול.
מֵהלכות שמירת קדושת התפילין וספרי קודש
* הלבוש בתפילין וחפץ לעשות צרכיו – בכל מקום שהוא – עליו לחולצן בריחוק ארבע אמות מהמקום שנִפְנֶה בו.
* אדם החפץ להכנס לבית הכסא, ואין באפשרותו להותיר את תפיליו בחוץ מחשש לגניבה – אם הן קשורות לבגדיו באופן שאינו צריך להחזיקן בידו, מותר להכניסן לבית הכסא.
* הלבוש בתפילין וחפץ להטיל מים במקום שאינו משמש כבית הכסא קבוע לכל דבר, מעיקר הדין אינו חייב לחולצן; ויש אומרים שחייב לחולצן מחשש שמא יפיח בהן; וכן יש לנהוג.
* מותר להכניס תפילין וכתבי קודש לבית הכסא כאשר הם מכוסים בכיסוי כפול, המכוּנה 'כְּלִי בְּתוֹך כֶּלִי'; ובתנאי שאחד מהכיסויים אינו מיוחד לחפץ המכוסה.
* ספרי קודש מודפסים, או עיתונים שמודפסים בהם דברי תורה, יש מקלים בקדושתם להכניסם לבית הכסא בכיסוי אחד בלבד, ויש חולקים ומצריכים שני כיסויים.
* 'מבואות המטונפים', דהיינו מקומות שמצויים צואה או דברים אחרים שאסור להרהר בדברי תורה בסמוך להם, נחלקו אחרונים אם מותר ללכת בהם עם תפילין.
* בעת שהתפילין מונחות על הראש ועל הזרוע, אסור לישון אפילו שינה קצרה, והרואה את חבירו ישן בעודו לבוש בתפילין, עליו להעירו.
* בעת שהתפילין מונחות על הראש ועל הזרוע, אסור לאדם להסיח דעתו מהן, שמא יבוא להקל בקדושתן; ויש שכתב שהטעם הוא משום שבשעה שדעתו מוסחת אינו מקיים את המצוה.
* אסור להכנס עם תפילין לטווח של ארבע אמות מִמֵּת, או מִקֶּבֶר, מפני שהעושה כן נראה כ'לועג לרש', דהיינו למת הפטור ממצות תפילין ואינו יכול עוד לקיימה.