בין הזמנים מגיע, הילדים נמצאים בבית. כהורים אנחנו רוצים להעניק להם את כל הטוב, נופשים וחוויות, כל מה שרק ירגיע את נפשם. הילדים מצדם לא נחים, הם דורשים את שלהם עוד ועוד.
כאן מתחילה הדילמה הגדולה: להעניק להם, כשאין לנו הכסף לכך?
לא לתת להם, והאווירה תהיה מתוחה, כשייתכן שתחושת החסר תגרום נזק גדול לנפש הילדים?
מדובר בהחלט בהתמודדות, בשאלה שצריכים להכריע בה. כולנו רוצים בית עם אווירה רגועה וילדים עם חוסן נפשי. הפתרון הפשוט הוא לשחרר את הארנק, להוציא את המזומנים, לגהץ כרטיסים. למלא את היום באטרקציות שונות.
האמת היא שגם אם יש לכם מספיק כסף, לא הייתי מציע לכם לנהוג כך. ובפרט אם אין לכם הכסף, ותצטרכו להיכנס לחובות. יש כאן בעיה שצריכים לפתור. אך הפתרון צריך להיות אמתי, שיחזיק מעמד לטווח ארוך.
ראשית, חשוב שתדעו שני דברים:
א. מתח לא מפיגים בכסף.
ב. אווירה רגועה לא קונים בכסף.
להיפך: כאשר מנסים להפיג את המתח בכסף שאיננו, המתח רק גובר. זה כמו לעקור את נורת האזהרה מבלי לטפל בתקלה. אולי זה פותר את הבעיה הרגעית, אך לטווח ארוך זה גורם לנזק אדיר. הלחץ שהחובות מביאים משרה בבית אווירה עכורה מאוד. גם אם אתם חושבים שהילדים לא יודעים מכך, הם יודעים היטב.
אז מהו כן הפתרון?
בשלב הראשון קחו לעצמכם כמה דקות של רוגע. פשוט שבו עם עצמכם, בלי לחץ, בלי מתח. אל תחשבו על מה שצריכים לעשות. רק תירגעו. כשאתם רגועים, תעמדו מול הדרישות של הבית והילדים. וכאן תגלו משהו מעניין:
הילדים לא צריכים אטרקציות, לא חוויות, לא צימר בצפון, וגם לא רכיבה על סוס. הם זקוקים אך ורק להורים רגועים, שנותנים להם אהבה וחיבה. כמשפט הידוע: הילד אומר במבה ורוצה אבא.
במצב של רוגע אפשר גם לבדוק מה התקציב שלנו, ועל פי זה להתאים את הפעולות. כאשר ההורים רגועים גם הילדים רגועים, והאווירה בבית נוחה ונעימה. אפשר להקדיש זמן איכות לילדים, להסביר להם את השקפת החיים שלנו בנוגע לנופשים, את ההשקפה שלנו ואת האמונה שרק ה' מחליט מה נעשה בבין הזמנים, ושאם הוא רוצה שניסע לצימר הוא ישלח את הכסף לכך. (זו האמת לאמתה: אם זה באמת קצוב לכם משמים, כבר תקבלו הזמנה, לדוגמה מחברים או מבני משפחה, לבוא לנפוש ביחד ובחינם.)
כך תנצלו את בין הזמנים להכיר את ילדיכם, ולהחדיר בהם אמונה ושלוות הנפש. וקווי ה' יחליפו כוח.
(גיליון השגחה פרטית)