אספר לכם את שבדידי הווה עובדא – כך פותח שולח הסיפור שיחי' (שמו שמור במערכת).
בחג הסוכות האחרון, תשפ"ב, בניתי סוכה בחצר הבניין. לאחר החג רציתי להשאיר את הסוכה עומדת, כדי שתשמש עבורנו בינתיים מעין מחסן (הצפיפות. אתם יודעים). אמנם, הסוכה הסתירה חלון של שכן… כמובן מאליו, השכן צדק לחלוטין כאשר ביקש לפרק את הסוכה!
במצוקתי כי רבה ניגשתי אל השכן ואמרתי לו: אתה צודק במאת האחוזים. עלי לפרק את הסוכה, אך יחד עם זאת תרשה לי בבקשה להסביר לך את התועלת העצומה שיש לי מנוכחות הסוכה. אם גם לאחר מכן תבקש שאפרק אותה, כמובן שאעשה זאת באופן מיידי'.
השכן הקשיב למה שאמרתי ו…החליט לוותר!
*
חשבתם שכבר שמעתם מה זה "שכן טוב"? עדיין לא התחלתם לשמוע!
יום אחד הוא ניגש אלי ואומר שברצונו לתת לי 1,000 ₪. נדהמתי מהרעיון ורציתי להבין מה מסתתר מאחוריו…
לא ארכו הימים והסוד התגלה: השכן הזה החליט לוותר מכל-הלב על ענין הסוכה – אבל מידי פעם התעוררה בליבו, בכל-זאת, תרעומת… כיון שכך קיבל על-עצמו שבלי נדר הוא יעניק לי 1,000 ₪. וכל זאת למה?!
ידוע יסודם של בעלי-המוסר, שככל שאתה מעניק יותר, כך אתה גם אוהב יותר. חשב לעצמו השכן: אם אעניק לבעל הסוכה סכום כסף משמעותי, ממילא גם התרעומת תישכח מליבי!
איפה מוצאים אנשים כאלה???
מי כעמך ישראל!