ג' מטות, כ' בתמוז תשפ"ב
שלום וכל טוב לעורכי 'הפותח'.
ראיתי היום מה שכתבתם על דא ועל הא, על הלימוד מהחייל האנגלי שנתנו לו בקבוק מים בפה לשתות – איך צריך לעמוד בשמונה עשרה.
הרעיון חמוד. ואני כשראיתי את התמונה בעיתון 'המודיע', חשבתי על לימוד נוסף שתמונה זו מאלפני, ובבחי' מכל מלמדי השכלתי.
החייל הזה העומד עם כל הלבוש שלו בכל משך המשמרת, לא משנה אם זה חורף או קיץ, קור או חום – אינו מעלה על דעתו להסיר את המגבעת השחורה הגבוהה, אינו חולם להוריד את החולצה האדומה, ולא לקצר את מכנסיו וכדו'. הן הוא אינו איש פרטי, הוא נמצא עכשיו במשמר המלכה, כבוד המלכה והממלכה מחייב אותו לעמוד כאבן דומם בכל משך הזמן שהוא משרת שם, בגשם ובחום.
והלימוד בשבילנו הוא לימוד גדול עד מאד. הלבוש עושה את האדם. הלבוש, אם הוא כראוי, מכבד את האדם, כמו שאמרו חז"ל (בבא קמא צא:) רבי יוחנן קרי למאני מכבדותיה. הלבוש ההולם מכבד את האדם הלבוש בו, לכל אדם יש את הבגד שמתאים לו, ישנם כאלו ההולכים עם 'קפטן', ישנם כאלו ההולכים עם 'פראק' וישנם כאלו שהולכים עם חליפה רגילה.
לענייננו, היותנו בנים למקום, 'בנים למלך', ועתה בנים שירו למלך, ואתם תהיו לי 'ממלכת כהנים', כל כבודה 'בת מלך' פנימה – מחייב אותנו בהופעתנו ובלבושנו. ואף בימות הקיץ החמים ביותר נדע לשמור על לבושנו, כי אנחנו תמיד עומדים ב'משמר המלכה', משרתים למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. לא נוריד, לא נפחית ולא נקצר שום דבר. על צניעותנו גאוותנו, כי במשמר המלכה אנחנו נמצאים.
בכל הכבוד הראוי,
הרב אפרים נייהויז, דומ"צ בק"ק ויזניץ