ידוע מרבי ישראל סלנטר, שאמר כי בדוק ומנוסה שבתפילה על רוחניות אין הגבלה, ואם אדם מתפלל על ענייני רוחניות, תפילה אמיתית בלב, יש סייעתא דשמיא להצלחה.
וכבר סיפרנו את המעשה שהיה ביהודי שהגיע מחוץ לארץ, והוא לא היה בעל אמונה, והגיע לכותל המערבי כפי המנהג, ושם התעורר במחשבה והתחיל לחשוב שאם באמת כל ענייני האמונה הם אמיתיים, הוא רוצה שמן השמים ירחמו עליו ויתנו לו סייעתא דשמיא להיות בעל אמונה, ובאותו הרגע שחשב כך בלבו, ניגש אליו פעיל מהפעילים שמחזירים בתשובה ושאל אותו אם הוא רוצה לדעת מה זה יהדות. כזו סייעתא דשמיא על יהדות, בזכות הבקשה והתפילה שבלב.
ועוד מעשה שהיה בצרפת, ביהודייה צעירה שהלכה לכומר וביקשה לדעת מה זה נצרות, והוא כנראה היה אדם ישר, ושאל אותה – האם את יהודייה? והאם את יודעת מה זה יהדות? והשיבה שאינה יודעת, ואמר לה: אם כן קודם לכי ותבררי מה זה יהדות ואחר כך תבואי אלי. והיא הלכה והתעניינה ביהדות וחזרה בתשובה שלמה, והייתה צדקת, ונישאה לאדם חשוב מאד, אדם מבוגר שהתאלמן, וזכתה לדורות ישרים מבורכים. ופעם דיברתי בציבור ברמת גן וסיפרתי את הסיפור הזה, ואמר לי אחד מן הנוכחים: אני בנה של האישה הזו… וזכתה לסייעתא דשמיא כזו מפני שחיפשה ורצתה לדעת את האמת, והלכה לכומר כי חשבה בטעותה ששם תשמע האמת, אבל מן השמים סיבבו שהכומר יגיד לה לברר מה זה יהדות, ובאמת היא חזרה בתשובה, וזכתה להמשיך דורות ישרים מבורכים בעלי אמונה ובעלי מדרגה, כי הבא להיטהר מסייעין אותו.
וכך גם בתפילה, זהו דבר בדוק ומנוסה שבתפילה אמיתית על רוחניות התפילה עוזרת, אפילו תפילה בלב. והתפילה בלב עדיפה, אם אדם מבקש בלב: ריבונו של עולם, אני רוצה סייעתא דשמיא על רוחניות, אם הוא חושב כך בלבו ובאמת רוצה את זה, אפילו אם אינו מדבר, הרי השם יודע מחשבות אדם (תהלים צד, יא), וכבר נאמר (משלי כג, כו) תנה בני לבך לי, ואם אדם שואף ומבקש בלבו זוהי כבר בקשה אמיתית, ואילו כשמתפלל בדיבור יכול להיות שאומר רק את הנוסח הכתוב בסידור ואינו מוכרח להיות עם כל הלב, אבל תפילה בלב, שהיא בכל הלב, זוהי תפילה אחרת.
וזה בדוק ומנוסה כמו שאמר רבי ישראל, שתפילה על רוחניות עוזרת, ותפילה בלב היא גם תפילה, ואמנם יש חיוב תפילה שלוש פעמים ביום שבזה הרהור לאו כדיבור דמי וצריכים להתפלל בדיבור, אבל הזכות שאפשר לזכות לסייעתא דשמיא על ידי תפילה, אפשר גם על ידי תפילה בלב.
וזהו דבר קל מאד לכל אחד, וכל אחד שרוצה הצלחה ברוחניות, בתורה ויראת שמים ומידות טובות, על הכל שייך סייעתא דשמיא, וזוכים לזה על ידי תפילה. ומתפללים גם על יראת שמים, כגון בברכת אהבה רבה 'ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך', וכן בספר תהלים יש הרבה פסוקים ובקשות על יראה, כגון (תהלים פו, יא) 'יחד לבבי ליראה שמך', ואף על פי שאמרו (ברכו ת לג, ב) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ואם כן הרי היראה אינה בידי שמים אלא בידי אדם, ומדוע מבקשים על זה? – אבל זה גופא מה שתלוי ביד האדם, לבקש! שיתפלל ויבקש רחמים! ואם מבקשים בלב זוהי בקשה אמיתית, ואז בדוק ומנוסה שיש סייעתא דשמיא.
(גיליון דרכי החיזוק)