מובא בספה"ק נופת צופים מהרה"ק ר' פנחס מקוריץ זי"ע:
הגשמים שמן פסח ועד עצרת הם רפואה גדולה מכל התחלואים, שאין לך רפואה כמוהו בכל החניות של רפואות.
דהיינו, לעמוד על הגשם ולגלות קצת את ראשו כדי שירד הגשם על ראשו, וגם לפתוח את פיו בכדי שירד הגשם לתוך פיו מימין.
ומן העצרת ואילך צריך לברור איזה גשמים שהם טובים, דהיינו, גשמים היורדים בזמן שהארץ צריכה להם, הם טובים ג"כ לרפואה הנ"ל.
וז"ל הזוהר פ' תזריע דף צ"ד ע"א: "בזמנא דאסגי קוב"ה חסד בעלמא, ברנש בעי למיהך בשוקא וכו' ע"ש היטב.
(הובא בגיליון 'להנאתך ולטובתך')
ידיעה חשובה
מה שכתוב בגמרא שהגשמים אחרי ניסן הם סימן קללה,
זה אם לא ירד כל השנה גשם ורק אחרי ניסן התחיל לרדת,
פה זה כשירדו גשמים גם לפני ניסן,
[כך ראיתי באחד העלונים]