הרב אליהו לפין, מרבני ישיבת 'מיר' ירושלים
1
אין אדם מתאים יותר לשתף אותו בקשיים והתמודדויות כמו זה שהתמודד בעצמו עם קשיים ויכל להם. על אף שחיצונית לא ניכר הבדל בינו לבין אלו שחייהם זרמו על מי מנוחות, הרי המאבקים שחווה והנתיב שפילס לעצמו הקנו לו הבנה רגישה והכלה רחבה, כלים וכישורים לחיים שאין אפשרות לקנותם בקורסים המוצלחים ביותר.
לרוב, אנשים תופסים את התמונה במלא היקפה רק כשהם מביטים לאחור על הדרך המייסרת שעברו ומבחינים בחריש העמוק והפורה שהיא עשתה בנפשם ובאוצרות הנפלאים שהיא העניקה להם, ובכל זאת, אפשר וכדאי להיעזר בהבנה הזאת גם תוך כדי מאבק ולשאוב ממנה כוחות להמשיך ולהילחם, משום שהמשמעות שהיא מעניקה לסבל ולקשיים הופכת אותם למנוע צמיחה.
הדרך הקשה מעשירה. זהו העושר שפורים מעניק לנו, אם רק נבקש.
2
שני בני אדם נצטוו להכיר אנשים בחושך, האחד הדליק נר והביט בפני האנשים להכיר את פניהם, לשני לא היה נר ובלית ברירה התאמן להכיר את האנשים לפי קולם.
כרגע, ההכרה של הראשון עדיפה משום שהיא ברורה וחדה יותר מזאת של השני, אולם השני סיגל לעצמו יכולת חדשה – להכיר אנשים לפי הקשבה לקולם – שאין אותה לראשון. ההבדל יהיה עם אור השחר כשהנר הדולק יאבד מערכו ובעליו נותר בלא שום קנין, אבל בידו של השני נותרו כוחות ההקשבה והציור שרכש לעצמו במאמציו בחשכת הליל.
עם המשל הזה מסביר הרב הוטנר את ההבדל בין פורים לשאר המועדים:
מסע האתגרים שעם ישראל עובר מאז היותו לעם נועד לתכלית אחת – להכיר את אלוקיו; "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". לרוב, ההכרה הזאת נעשתה בהארה גדולה וניסית – כמו יציאת מצרים ושאר הניסים שבאו בעקבותיה – ושלזכרה נקבעו חגים ומועדים. זאת הכרה דוגמת האיש שהכיר את חברו בעזרת הנר הדולק.
בפורים יש 'אנכי' שונה – "ואנכי הסתר אסתיר פני מהם". האתגר של פורים היה להכיר את בורא עולם דווקא בתוך ההסתר הנורא והחשיכה הגדולה. המצב היה אבוד וחסר סיכוי, לא הייתה ברירה אלא לגשש כעיוורים באפילה ולחפש בכל הכוח את הדרך להתגבר על החושך. הכרה זאת היא דוגמת האיש השני שהכיר את חברו בלי הארה, תוך למידה להיעזר בחושים אחרים מלבד חוש הראיה.
3
כל המועדים בטלים חוץ מפורים, שנאמר "וזכרם לא יסוף מזרעם".
כשיעלה עמוד השחר ואור גילוי האלוקות ימלא כל פינה, האור והכלים שעם ישראל קיבלו באותם הניסים יתבטלו בתוך האור הגדול של הגאולה כשם שלאור הנר אין משמעות מול אור החמה. לכן, הגאולה העתידה תהיה עיקר וגאולת מצרים טפילה כשכל המועדים שיסודם בגאולת מצריים יתכללו באור הגאולה.
לעומת זאת, גאולת פורים שבאה מתוך שישראל לימדו את עצמם להכיר את ה'אנכי' דווקא בתוך החשיכה וההסתר הנורא, הותירה בידם קנין עולם שיש לו משמעות נצח בנפש האומה גם כשיאיר השחר, ולכן פורים אינו בטל לעולם.
4
הרעיון הנפלא הזה מסביר גם מדוע פורים הוא סתם יום של חול, אין בו מעבר לפלנטה אחרת כמו שבת מעין עולם הבא, אין בו את מנוחת הנפש וישוב הדעת של המועדים.
יש רגעים קסומים בחיינו שהם בבחינת שבת ומועדים, כשאנו חווים הארות מלמעלה ונפשנו מתרוממת לפסגות, כשיד עליונה מושטת אלינו ומדגלת איתנו בקפיצות רחבות מעל מכשולים ומחסומים בלתי עבירים, בגילויי אהבה גדולה ואור נפלא ונורא.
פורים מסמל את עבודת השם היומיומית שלנו, כשאנו עושים את הדרך לקודש מחול. אין קיצורי דרך, אף אחד לא עושה עבורנו את העבודה. החושך סביבנו סמיך וכבד ואנו מגששים בו כסומים ולאט לאט לומדים להקשיב לקולות ולהבין את מקומנו, להכיר את עצמינו, את כוחנו, את סגולתנו. אלו הם הקניינים שמעצבים את אישיותנו ועושים קנין בנפשנו, לנצח.
5
כמו אז בנס פורים, נדרשנו לגלות את האהבה במקום הכי נמוך. הגזירה כבר נחתמה, אפסה כל תקווה, ובכל זאת, לקחנו את עצמינו בידיים והקשנו על דלתי רחמים, ומעבר לכל דעת והיגיון מצאנו שמישהו יושב וממתין שנגלה את האור שנמצא בתוכנו.
כך בכל יום ושעה, כשהחושך סוגר מאיים ואין גם קצה אור בקצה המנהרה, כששום דבר לא הולך כמו שרוצים והייאוש נראה כמפלט ותקווה, נכוון את המבט ונבין כי זאת הדרך המדויקת שנועדה לנו כדי שנכיר את הכלים הנפלאים שנמצאים בתוכנו, שאפשר לגלות אותם ולקנות אותם דווקא מתוך החושך.
ההארה של פורים מעניקה משמעות למלחמת הקיום היומיומית שלנו, לאכזבות ולמפחי נפש. היא מרוממת אותנו מעל התירוצים שאנו מספרים לעצמינו, ומזכירה לנו שוב ושוב כי לכל אחד יש את הפורים שלו.