שאלה: לפני זמן מה נגש אלי הגבאי בבית הכנסת והציע לי הזדמנות לזכות במצווה נפלאה ולתרום לבית המדרש ספר חשוב העוסק בעניני דיומא ונצרך ללומדים ממש בתקופה זאת. לא היה לי כסף מזומן בכיס, אבל חששתי שמא יקדמני אחר במצווה, לכן ביקשתי מחבר שילווה לי את הסכום ומיד מיהרתי להעבירו לגבאי לע"נ אבי שנלב"ע בשנה זו.
כשבאתי להחזיר למלווה את הכסף וסיפרתי לו על מטרת ההלוואה, לא הסכים לקבל את כל הסכום. מה פתאום שכל המצווה תהיה שלך? גם אני מעוניין להשתתף. בא נעשה חצי לי וחצי לך, ואקח ממך רק מחצית מהסכום.
עמדתי משתומם ולא ידעתי מה לעשות. הרי כבר התחייבתי את מלוא הסכום למצווה, וגם הקדשתי את הסכום הזה לעילוי נשמת אבי מורי, ואיך אשנה את המצווה. ובכן, עם מי הדין?
תשובה: שאלות מסוג זה מלמדות זכות על עם ישראל. ונראה שהדין עם הראשון שלוה את הכסף וזכה במצווה, ואין ביד המלווה לקנות ממנו את המצווה בחצי הסכום לאחר שכבר זכה במצווה. והזכות הגדולה של זיכוי הרבים תגן גם על התורם וגם על הרוצה לתרום, ועל כל עם ישראל.