סיפר הגה"צ אב"ד סאנטוב שליט"א:
בשב"ק פרשת שמות העעל"ט (תשפ"ב) לאחר ה"קידושא רבא" בצפרא דשבתא, ניגש אלי אחד מחשובי מתפללי בית מדרשנו הרה"ח ר' יהודה אטייס הי"ו, ואמר לי בהתרגשות גדולה שברצונו לספר לי סיפור נפלא ביותר שאירע אתמול בליל שבת קודש, וכך סיפר:
אבי שיחי' זקוק לרחמי שמים מרובים באשר שהוא אינו בקו הבריאות וסובל ל"ע ממחלת הסכרת (סוכר), והוא צריך למדוד תמידין כסדרן את רמת הסוכר בדמו ולקחת את התרופות הראויות. אמי רגילה למדוד לאבי את הסוכר רק באמצע השבוע, אבל בשבת היא אינה מודדת, אמנם היות שבתקופה האחרונה נחלה אבי בוירוס הקורונה ל"ע, לכן הסתפקה אמי אם למדוד לאבי את הסוכר גם בשבת, ולבסוף החליטה שלא למדוד לו את הסוכר בשבת.
ממשיך ר' יהודה לספר: אתמול בליל שב"ק ישבנו כולנו בסעודת שבת ביחד עם ההורים שיחיו, וסיפרנו סיפורי צדיקים כנהוג. אחי שיחי' סיפר איזה סיפור מאחד הצדיקים הגדולים זי"ע, והסיפור היה קשור משהו לענין ה"סוכר". אמי ששמעה שמדברים משהו מענין ה"סוכר", החליטה שאולי הפעם היא כן תמדוד לאבי את הסוכר, ואכן ממחשבה למעשה, הלכה מיד למדוד את הסוכר.
כשהסתכלה על המודד לראות את המצב, חשכו עיניה! הסוכר כלל לא היה מאוזן והמצב היה מסוכן ביותר. מיד קראו ל"הצלה" והבהילו את אבי לבית החולים, שם ייצבו את מצבו והצילו את חייו…
(נועם שיח)