מֵהלכות שמחת תורה
* בשמחת תורה, נהוג להרבות את העליות לתורה, כדי שכולם יעלו לתורה. ונוהגים שגם הילדים עולים לתורה; והגרש"ז אויערבך הורה, שרק ילדים בני תשע, שכבר לומדים גמרא, יעלו לתורה.
* בן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ בשמחת תורה – יש אומרים שאין לכבדו בעליית 'חתן תורה', כיון שעבורו זהו יום חול; ויש אומרים, כי אם הוא תלמיד חכם, אדרבה, ראוי לכבדו בכך.
* בשמחת תורה, נוהגים להוציא את כל ספרי התורה שבארון הקודש, להקיף עמם את הבימה שבע פעמים, בריקודים ובמחולות, ולומר שירות ותשבחות להשי"ת תוך כדי ההקפות.
* בשמחת תורה ראוי לכל אדם להתאמץ ברקידה ובזמרה לכבוד התורה. ויש שכתבו, שהנזהר לשמוח ביום זה בשמחת התורה, לא תפסוק התורה מזרעו.
* בשמחת תורה, מותר לרקוד ולמחוא כפים, לכבוד התורה, על אף שבדרך כלל הדבר אסור מדרבנן בשבת וביום טוב.
* אָבֵל בתוך שנים עשר חודש לפטירת אחד מהוריו – נחלקו הפוסקים אם רשאי להשתתף ב'הקפות' ובריקודים בשמחת תורה.
מֵהלכות חנוכה
* מצווֹת ומנהגי שמונת ימי החנוכה, נתקנו לזכר שני ניסים שאירעו בימי בית שני – נס הניצחון של החשמונאים על היוונים, ונס השֶׁמֶן שהיתה בו כמוּת של יום אחד, והספיק לשמונה ימים.
* לדעת השולחן ערוך, סעודה הנערכת בימי החנוכה אינה נחשבת לסעודת מצוה. אולם, לדעת הרמ"א ואחרונים נוספים, יש 'קצת מצוה' בסעודות אלו; וכאשר מוסיפים בסעודה שירות ותשבחות להשי"ת, נחשבת הסעודה בימי החנוכה כסעודת מצוה ממש.
* לדעת השולחן ערוך – אחד מבני הבית מדליק עבור כל בני הבית נר אחד ביום הראשון של חנוכה, ומוסיף והולך נר אחד בכל יום. ולדעת הרמ"א – כל אחד מבני הבית מדליק באופן זה לעצמו.
* מנהג ישראל כבר מימות הראשונים, שהנשים אינן עושות מלאכה במשך כמחצית השעה מעת שהודלקו נרות החנוכה בביתן, לאות היכר שאסור להשתמש לאור הנרות.
* מי שאין לו בית – יש אומרים שהוא פטור ממצוַת הדלקת נר חנוכה; ויש אומרים, שעליו לדאוג לכך שיוכל לקיים את מצוָתו; ולכן, לדעתם, חובה על האדם אף למכור את חפציו האישיים, כדי לשכור בית ולקיים בו את מצוַת ההדלקה.
* הטס במטוס בימי החנוכה בטיסה הנמשכת לאורך כל הלילה – יש אומרים, שידליק במטוס (לאחר אישור מתאים), ללא ברכה; ויש אומרים, שהוא פטור מההדלקה.
* אין להציב את נרות החנוכה בעיגול באופן שהלהבות עלולות להתחבר יחד ולהֵראות כמדורה, משום שהנס שלזכרו מדליקים את נרות החנוכה, היה בהדלקת נרות בבית המקדש, ולא במדורה. וכן אין להציב את נרות החנוכה בשורה מזוגזגת – 'אחד נכנס ואחד יוצא' – מחשש שמא יציבם בעיגול ויֵּראו כמדורה. ויש שכתבו, כי צורה זו עצמה נחשבת כ'מדורה'.
* שני אנשים הדרים בבנין אחד ומדליקים את נרות החנוכה בפתח חדר המדריגות, וכיוצא בזה – יניחו את נרותיהם באופן שיהיה ניכר כי אלו הם נרות של שני אנשים.