עד 'זאת חנוכה' עדיין ידו פשוטה לקבל שבים
איתא בספר בני בנימין בשם הרה"ק ר' דוד מדינוב ששמע מכבוד אביו הגה"ק בעל "בני יששכר" שאמר בשם צדיקים, אשר מר"ח אלול עד חנוכה מאיר ברקיע כעין תבנית יד הפשוטה לקבל אותם בעלי התשובה אשר מאיזה סיבה נדחו מלשוב בעשרת ימי תשובה, ומתקבלת תשובתם עד חנוכה.
וסיים ע"ז הרה"ק ר' דוד: לדעתי אין היד עוברת עד 'זאת חנוכה', וכתב רמז לזה: "בזאת יכופר עון יעקב", היינו, ב'זאת חנוכה' שאנו קורין בתורה "זאת חנוכת המזבח", עד אז הוא גמר כפרת עון יעקב.
צדקה בימי החנוכה מסוגלת לתיקון חטאים
סגולה מיוחדת לתיקון החטאים בחנוכה, וסגולתו לתקון עון נשג"ז (כבשבועות יב:, ע"ז לו, ושבת י"ט:), כן הביא בספר אגרא דפרקא.
מרבים בחנוכה בנתינת צדקה ללומדי תורה, שהוא סגולה לתיקון הנפש (יסוד ושורש העבודה שער המפקד).
בימי החנוכה מרבים בצדקה ובפרט ללומדי תורה עניים ומסוגל לתקון פגמי הנפש (באר היטב הלכות חנוכה)
סגולה לזש"ק ולפרנסה
ימי חנוכה מסוגלים להפקד בהם עקרים ועקרות, ובפרט מסוגל לזה יום השמיני "זאת חנוכה". (בני יששכר)
חנוכה – מסוגל לפרנסה יש בימים אלו גם סגולה לענין מזונותיו של אדם, וכן מסוגלים ימי חנוכה לבטל הדינים ולעורר רחמים. (הרב המחבר סגולות ישראל בספרו מנורת זהב)
סגולה לאשה שנפלה בסכנה שתנצל, הביא הבן איש חי (ש"ר כ"ז פרשת וישב) שכתב לו החסיד מהר"א מני, שיש נשים שיש להן קבלה שאם אשה נפלה בסכנה שתדור נדר שלא לעשות מלאכה בחנוכה ותנצל. ויש נודרים יום אחד ויש שני ימים. (כף החיים הל' חנוכה תר"ע סק"י)
סעודות החנוכה מסוגלות לרפואה
מובא מהאר"י הקדוש שחנוכה הוא התיקון למידת הוד, שזה כנגד תפילת בורא רפואות בשחרית, ולכן נקראים סעודות החנוכה סעודות הרשות, כיון שהפיסקא האחרונה של אנא בכוח, שק"ו צי"ת זה שם הרפואה כנודע, וזה בגימטריא כמנין 'רשו"ת', וזה מה שרש"י הקדוש אומר על הפסוק ורפוא ירפא מכאן שניתנה 'רשות' לרופא לרפאות, כי בשם הזה רמוז כוח הרפואה. וזה נרמז 'הדלקה עושה מצוה' בגימטריא 'רפואה שלמה'. 'מלך רופא נאמן' בגימטריא 'להדליק נר חנוכה'. (שער ישכר ימי אורה אות ע"ב).
הרה"ק המנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל היה נוהג ליקח שיירי שמן ההדלקה של נר החנוכה ולערבבם במאכל הביצים והבצל שאוכלים בשבת בבוקר, והיה מחלק לכל המסובים שאכלו אצלו. (דרכי חיים ושלום חנוכה)
(גיליון 'באר בשדה)