על הפסוק 'ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה' (בראשית, ב' ב') אומר רש"י: 'רבי שמעון אומר, בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש, אבל הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה ונראה כאלו כלה בו ביום', וכו'.
דברי רש"י אלו, על 'בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו', ולכן 'צריך להוסיף מחול על הקודש', צריכים לשמש נר לרגלינו בהתייחסותנו לעניין זמן קבלת השבת.
כיון שאין אנו יודעים עיתותינו ורגעינו, ומי הוא היודע מה יצפון לו בחובו הרגע הבא, צריך להיזהר במשנה-זהירות ולהוסיף ככל האפשר מחול על הקודש, ובוודאי שלא להכניס את עצמנו בספק חילול-שבת.
היה זה מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, שאמר שכאשר החרדים לדבר השם מוכיחים שהם אכן חרדים מדבר פלוני, הרי לא יתכן שהציבור שלא זכה לשמור מצוות, לא ירגיש זאת, ולא יחוש בעצמו יראה ופחד מהדבר ההוא, ואז גם ישמעו רחוקים ויבואו, ויתנו להשי"ת כתר מלוכה.
לא כן, כאשר אנחנו מתנהגים בזלזול כלפי מצוה זו או אחרת, הרי שמן העבר השני של המתרס, המצווה הזו כבר מופקרת לגמרי.
בצורה זו הסביר מרן זצ"ל את העובדה שביום הכיפורים לא רואים מכונית אחת ברחוב, שלא כמו בשבת-קודש, המחוללת לדאבוננו בראש כל חוצות. כי גם אנחנו מתייחסים ליום הכיפורים בכל כובד-הראש המתבקש ביום קדוש שכזה, ואילו לגבי שבת גם אצלנו המצב אחרת.
כך צריכים שלומי אמוני ישראל להתייחס אל המאבק בעניין השבת המתנהל מול אחינו התועים, ולדעת שבמקביל לתביעות שאנחנו מציגים כלפי הרשויות, וכלפי אלה שלא זכו לטעום מטעמה המתוק של שבת קדשנו, חובה על כל יהודי ויהודי לחזק את שמירת השבת בתוך ביתו פנימה, והחיזוק הראשון צריך להיעשות בעניין זמן קבלת השבת.
בחברה הבטיחו שהמכונית תגיע לפני שבת
והנה, ההכרזה הקבועה המושמעת בבני ברק מדי ערב-שבת מטעם הרבנים היא, שצריך לצאת מבני ברק שעתיים לפני כניסת השבת. הדרישה להקדים ככל האפשר את ההכנות והנסיעה, היא כדי שהנוסעים יכנסו לעיר-היעד בשעה סבירה שתאפשר להם להתכונן לשבת במידה מספקת.
בנקודה זו נציין שלדעתנו אין הכוונה לצאת מעיר המגורים שעתיים לפני כניסת השבת, אלא להגיע בזמן ההוא למקום חפצו! ולכן מי שנוסע מירושלים לחיפה, למשל, לא ייצא מירושלים שעתיים לפני כניסת השבת, אלא יהיה כבר במבואותיה של חיפה שעתיים לפני כניסת השבת!
והדבר מוכרח שזו הכוונה, שכן מצבים שונים מקדמים את הנוסע בכל ערב שבת; פעם יש גשמים, ופעם יש פקקים; יש והנוסעים עלולים להיתקל במחסומים, ויש שמדובר בעומס גדול במיוחד הנוצר בשל סיבה זו או אחרת, ולכן ברור שכוונת הרבנים היתה שבכל מקרה ובכל מצב יגיעו הנוסעים למקום חפצם שעתיים לפני כניסת השבת.
יש לקחת גם בחשבון את העובדה שאם מדובר ברכב-הסעות, הרי הנהג צריך לשוב לביתו לפני כניסת השבת, ואם נוסעים למקום רחוק, והנהג צריך לשוב לביתו, יש סיכון רב שהוא יחלל את השבת רח"ל, והאחריות לכך תיפול על גבם של מי שהזמינו אותו בשעה כה מאוחרת, וכמו שנכתוב להלן.
מהסיפור הבא נוכל ללמוד איזה תקלות עלולות להזדמן בדרך, במיוחד בערב-שבת…
עורך-הדין בכה
הגיע אליי עורך דין מפורסם, וכולו מתמוגג מבכי. מי שמכיר את אנשי המקצוע הללו, יודע שהאופי שלהם הוא קריר וצונן, וכל צורת התנהלותם אינה מתאימה לבכי… לכן התפלאתי לראות את העו"ד ההוא כשהוא בוכה.
וכך סיפר לי האיש: ביום ששי נסעתי במכוניתי מבני ברק לירושלים, ובהגיעי לאזור 'מוצא' נתקע הרכב, ולא יכולתי להמשיך בדרכי. השעה היתה 1.30 בצהרים, ועד כניסת השבת היו עוד כמה שעות טובות.
כיון שפוליסת הביטוח שלי כוללת גם את חברת-הגרר, התקשרתי אל החברה, והודעתי שהרכב שלי נתקע. הם רשמו כמקובל את ההודעה, והבטיחו שיגיעו במהירות האפשרית.
כבר בתחילת השיחה הדגשתי שאני יהודי שומר מצוות, ולכן אינני מוכן להביא את הרכב לביתי לאחר כניסת השבת. בחברת הגרר הבטיחו לי שהמכונית תגיע לביתי עוד לפני שבת.
אני חזרתי לביתי במונית, והמתנתי בקוצר-רוח ובדריכות רבה להגעתו של הרכב. אולם זה בושש לבוא. עד שלחרדתי ולבושתי, מגיע זמן כניסת השבת, והמכונית עדיין אינה נראית באופק.
ואת אשר יגורתי, בא. בשעה 10 בלילה, בליל שבת, שומעים כל השכנים את מכונית הגרר פורקת את מטענה, מכוניתו של עורך הדין שומר המצוות.
הייתי משאיר את הרכב בצידי הכביש
עורך הדין פרץ שוב לפניי בבכי סוער, והדגיש שכיון שהוא מתגורר באזור מעורב, בגבול בני ברק ורמת גן, היה בכך חילול שם שמים גדול.
'האירוע גרם לי עוגמת נפש כה מרובה, עד שאין אני יכול יותר להסתכל על האוטו שלי'…
הייתי בטוח, אמר העו"ד, שאם אנשי החברה הבטיחו לי שיביאו את הרכב לפני שבת, הרי שכך יקרה. אם הייתי יודע ולוּ בספק-ספיקא שהמכונית לא תגיע, הייתי משאיר את הרכב בצידי הכביש, ובמוצאי שבת הייתי בא לקחתו משם, והייתי עושה זאת גם אם היה חשש שהרכב ייגנב.
העו"ד שאל אותי במה יוכל לתקן את חטאו. השבתי לו שיפרסם מכתב בעיתונים החרדיים ובו יתאר את שאירע לו, ויסיים את המכתב באזהרה לציבור שאם גם להם יקרה כדבר הזה, והמכונית שלהם תִּתָּקַע לפני שבת, שיזהרו ויזהרו ולא יעשו מה שהוא עשה, אלא יעמידו את הרכב בצידי הכביש, ויזמינו את הגרר במוצש"ק.
הוא שאמרנו; יהודי שומר מצוות, אם ברצונו להשפיע על אחינו התועים שישמרו שבת, צריך בראש ובראשונה לחזק את השבת בליבו פנימה, ולא לעשות דברים שיגרמו לחילול שבת.
(מתוך הספר 'שבת בשמחה' בעריכת הרב משה מיכאל צורן שליט"א)