(בכל ההלכות דלהלן, הדין משתנה לאחר שהגיע זמן הביעור, ויובא בעז"ה בהמשך)
א. קניתי חסה שכתוב עליה 'יבול נכרי' מה המשמעות המעשית של כיתוב זה בשמיטה?
כידוע נחלקו אבות העולם וממנה להלכה למעשה, האם נוהגת קדושת שביעית ביבול הגדל בקרקע בבעלות גוי.
הנוהגים כדעה הסוברת שיש קדושת שביעית בפירות הגדלים בקרקע של גוי, צריכים לנהוג בהם קדושת שביעית כמו בשאר פירות הקדושים בקדושת שביעית.
עם זאת, ישנם כמה חילוקים בין פירות נכרי לפירות ישראל:
- אין איסור ספיחין בפירות של נכרי.
- לכו"ע אין איסור על יבול הנעבד או הנשמר בשביעית, בשונה מיבול ישראל שנחלקו הפוסקים האם השמור והנעבד נאסר באכילה.
- איסור סחורה וקדושת דמי שביעית נאמר באופן חלקי וכפי שיבואר להלן.
ב. האם מותר לקנות פירות מנכרי כשהוא בעל השדה, או שיש בזה איסור סחורה בפירות שביעית?
גם לדעת הנוהגים קדושת שביעית בפירות נכרי, מכל מקום אין איסור לקנות מהנכרי עצמו בעל הקרקע, ורשאי גם לקנות ממנו כמות מרובה, וגם בצורת מכירה רגילה כשאר השנים.
כמו כן למרות שהקונה פירות הקדושים בקדושת שביעית חל גם על המעות קדושת שביעית [באופנים מסויימים], מ"מ מעות שמשלם לנכרי תמורת פירותיו אין בהם קדושת שביעית, ולכן הקונה מן הגוי גם יכול לשלם במזומן ולא יחול על המעות קדושת שביעית וגם אינו צריך לחשוש שהעודף שמקבל מהגוי קדוש בקדושת שביעית.
ג. ירקן המוכר פירות נכרי האם המעות קדושות בקדושת שביעית ?
רק לקנות מהגוי עצמו אין איסור סחורה, וכן לא חל על המעות שמשלם עבורם קדושת שביעית, אבל ישראל שקנה פירות שביעית מנכרי, יש על הפירות איסור סחורה, וכן הכסף הניתן בתמורה לפירות קדוש בקדושת שביעית, ולכן הקונה בחנות שרוב הפירות הנמכרים שם הם פירות נכרי צריך לחשוש שהכסף שמקבל כעודף קדוש בקדושת שביעית וצריך לחללו על דבר מאכל כפי שהתבאר מכבר.
ד. האם פירות הנכרי הם הפקר כדין פירות הקדושים בקדושת שביעית?
כיון שנכרי אינו מצווה על שמיטת הארץ, לכן אין פירותיו הפקר אף לדעה שיש בהם קדושת שביעית, ואסור לקטוף מהם ללא רשות.
ה. נכרי המוכר פירות בצידי הדרכים, האם ניתן לסמוך על כך שהם פירות נכרי?
כל המחלוקת האם נוהג קדושת שביעית בפירות נכרי היינו רק בפירות שגדלו בקרקע של נכרי, אבל גוי המוכר פירות שביעית שקנה מיהודי, לדעת כולם יש על הפירות קדושת שביעית.
ולכן נכרי המוכר פירות מאחר ואינו נאמן לומר שהם משדה שבבעלותו, יש לחשוש שהם משדה בבעלות יהודית [והוא דבר מאוד מצוי], ולכן אם הנכרי מוכר ירקות צריך לחוש שיש עליהם איסור ספיחין [ואסורים באכילה]. ואם מוכר פירות [באופן שאין בהם חשש ערלה] אמנם מותר לקנות את הפירות מהגוי כי אין לגוי איסור סחורה, אבל מאחר ויש לחשוש שהפירות נקנו מיהודי, לכו"ע חל על הפירות קדושת שביעית, וצריך לנהוג בהם כדין פירות הקדושים בקדוש"ש.
ו. מוצר שכתוב עליו 'ללא חשש טבל ושביעית' האם הכוונה שאין בו קדושת שביעית?
משמעות הכיתוב 'ללא חשש טבל ושביעית' הינה, שהמוצר מותר באכילה ואינו אסור מחמת איסורי טבל או שביעית [ספיחין], הסיבה שאין בו איסור שביעית יתכן כי זה משנה שישית או תוצרת חו"ל, אמנם יתכן גם שהמוצר עשוי מפירות או ירקות של נכרי, אלא שנותני הכשרות נוהגים כדעות הסוברות שאין עליהם קדושת שביעית, והנוהג קדושת שביעית בפירות נכרי עלול להיכשל באיסור סחורה וכן יש עליו חובת שמירת קדושת שביעית בפירות [ואחרי הביעור כמאכלות אסורות] שאלה זו מצויה בסלטים או רסק פירות ושאר מאכלים העשויים גם מתערובת פירות או ירקות, ויש לברר זאת בכל מוצר לגופו. וכ"ש כאשר יש לחשוש שנותן הכשרות סומך על היתר מכירה.
ז. כיצד ניתן לקנות סלטים, או לאכול בבית מלון, או להזמין אירוע, אצל מי שלא נוהג קדוש"ש בפירות נכרי.
הרוצה לקנות סלטים, רסק פירות וכדו' מכשרות שלא נוהגת קדושת שביעית בפירות נכרי, יש אומרים שרשאי לקנות בהבלעה דהיינו כאשר קונה ביחד עם מוצר ומבליע את התשלום של הסלט במוצר השני. אך משמיה דהחזו"א מובא שסובר שאין היתר של הבלעה. אמנם כתב בספר חו"ש שכאשר מסכם מפורש עם המוכר שהתשלום הוא עבור המאכלים שאין עליהם קדוש"ש גם לדעת החזו"א מותר, ולכן המתארח יקבע עם בעל המלון, וכן בעל השמחה יקבע עם בעל הקייטרינג, שהתשלום הוא עבור המאכלים שאינם קדושים בקדושת שביעית ועבור ההגשה וההכנה ושאר הדברים הנלווים, ואת המאכלים הקדושים בקדוש"ש מקבל במתנה. [באופן כזה במידה ולבסוף אירע תקלה ולא הביאו את המאכלים הקדושים בקדוש"ש, או שהם היו מקולקלים לא יוכל לתבוע עליהם החזר כספי].
ח. להזמין ארוחה בשרית שהתבשלה עם ירקות או פירות של שביעית.
רק על פירות שביעית עצמם יש איסור סחורה אבל מאכלים שבלוע שבהם טעם של פירות שביעית, למרות שכאשר הטעם ניכר בהם צריך לנהוג בהם קדושת שביעית, אבל אין עליהם איסור סחורה, ולכן גם במקום שלא מקפידים על סחורה בפירות נכרי רשאי להזמין מנה עיקרית ותוספות שרק התבשלו בירקות או פירות שביעית.
ט. האם מותר להתארח אצל קרוב משפחה הנוהג כדעה המקילה בפירות נכרי?
לפני שהגיע זמן הביעור [פרטי הלכותיו יבאו אי"ה בהמשך] מותר להתארח אצל קרוב הנוהג כדעה המקילה, וכן לאכול במסעדה הנמצאת תחת השגחה מהודרת הנהוגים כדעה המקילה, ובלבד שינהג בעצמו במאכלים הקדושים בקדושת שביעית את דיני הקדושה, ומחובת המארח ליידע את האורח שהפירות הינם פירות נכרי.
כאשר אוכל אצל מי שאינו נוהג קדושת שביעית רשאי לאכול כרגיל למרות שיודע שהמארח או הפועלים יזרקו את השאריות לאשפה ולא ינהגו בהם קדושת שביעית, אמנם לכתחילה ישתדל לקחת לעצמו כמות כזו שנראה לו שיגמור אותה. וכן אם מסייע בסידור וניקוי השולחן והאירוע לא יסייע בניקיון מאכלים שיש בהם קדושת שביעית.