ויחלום יוסף חלום
כ"ק האדמו"ר מערלוי זצ"ל כתב מכתב תורני למרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. הוא מסביר בתחילת המכתב, שפורסם ב"קובץ תשובות", שהוא כותב אותו מפני שבלילה ראה בחלומו את רבנו הגרי"ש אלישיב והם שוחחו בלימוד בעניין עליו נסוב המכתב…
יעקב אבינו ראה בחלומו את הסולם הנודע, כמובא בפרשת ויצא. בפרשת שבוע שעבר אנו למדים על חלומות יוסף הצדיק, בסוף הפרשה – על חלומות שר המשקים ושר האופים ובפרשה הבאה נקרא על חלום פרעה ופתרונותיו של יוסף. בתנ"ך מופיעים חלומות נוספים שהתקיימו וחז"ל הקדישו חלק מפרק "הרואה" במסכת ברכות, לנושא החלומות ופתרונם. להבדיל, המדענים משערים שכרבע מהשינה מוקדשת לחלום.
מצאנו בדברי חז"ל התייחסויות שונות לדברי החלומות. מצד אחד נאמר ש"דברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים" ומאידך אמרו ש"חלום הוא אחד משישים בנבואה". חז"ל גם אמרו ש"אין אדם חולם אלא מהרהורי ליבו, ממה שהוא מהרהר ביום". הגמרא שואלת שבפסוק אחד נאמר "בחלום אדבר בו" ומכאן שה' יתברך מגלה לצדיקים את הנסתרות דרך החלום, ואילו בפסוק אחר נאמר "והחלומות שווא ידברו". ומתרצת הגמרא: "כאן בחלום על ידי מלאך, כאן בחלום על ידי שֵד".
התשב"ץ מסביר את העניין כך: "יש מהחלומות שהן צודקים ויש חלומות בלתי צודקים. החלום הבלתי צודק מגיע בהיות הכח המדמה בלתי בריא, מפני שורש יצירתו של האדם או מפני שאכל מזונות עבים המולידים אדים שחורים ויטרידוהו, וזה מה שאמרו חז"ל "על ידי שד", והוא מרוח רעה החזקת והשודדת את האדם, ולחלומות אלו אין לחוש כלל".
רבי יצחק ערמאה ז"ל בעל ה"עקידה" מסביר שישנם שלושה סוגי חלומות. סוג החלום הראשון הוא "חלום הנבואה", חזיון לילה בו מראה הקב"ה לנביאיו את נבואותיו. ישנו סוג של "חלום רוח הקודש", בו מפיל הקב"ה תרדמה על אוהביו וצדיקי ישראל, מבטל את כוחות גופם ומראה להם בחלום מגילוייו וסודותיו, וישנו סוג חלומות המשותפים לכולם, המגיעים על ידי כח הדמיון הפועל במוחנו גם בשעת השינה. "מהם שיש בהם עניין מעט והרבה דברים בטלים כמו תבן בתוך הבר, ומהם שיש בהם גילוי דעת להרבה מהדברים העתידיים".
ה'עקידה' מסביר שחלק מהחלומות הם כ"ניצוץ מהנבואה", אך היא הקטנה שבמדרגות הנבואה, ולכן אמרו חז"ל שבחלום יש "אחד משישים בנבואה", כדי להסביר לנו שהחלום נחשב ל"בטל בשישים" מבחינת רמת הנבואה האמיתית. בכל חלום, גם בחלום שחלק ממנו יכול להתגשם, ישנו חלק נכבד שלא יתגשם והוא הגיע מכוחות הדמיון ומהחלק הדמיוני והלא מציאותי.
רבי נהוראי סיפר, כמובא בגמרא, ש"עשרים וארבע פותרי חלומות היו בירושלים והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה- לא פתר לי זה, וכולם נתקיימו". וזאת כיצד? מסביר ה"עקידה" שהחלום מורכב מפרטי- פרטים וכל פותר חלומות יכול להצביע על נקודה נכונה מתוך החלום, ולכן ייתכן שכל פתרונות החלומות, אותם פתרו "פותרי חלומות" מוצלחים, יתממשו במציאות.
"פותרי חלומות" טובים ידעו להבין חלום, לנפות את החלק הדמיוני שבו וגם להכיר את תכונות הנפש של החלום עצמו. רבי יוחנן אמר שכאשר עם הארץ חולם על יין – זהו סימן רע לו, אך כשתלמיד חכם חולם על יין – החלום נפתר לו לטובה. ומבאר ה'עקידה' שכל חלום קשור למי שחלם אותו. כשעם הארץ חולם על יין, אזי היין קשור להיותו "מר נפש" ("ויין למרי נפש"), וכשהתלמיד חכם חולם על יין, הרי "יין ישמח לבב אנוש".
כשנגר חולם על עצים, החלום, מטבע הדברים, קשור לעצים בו עסק במהלך היום, וכשבן ישיבה חולם על עצים, לפעמים הכוונה לסטנדר – העץ בו למד במשך היום… כשעקרת בית חולמת על דלי מים וסמרטוט רצפה, החלום קשור כנראה לשטיפת הבית, וכשתלמיד חכם חולם על דלי ומי ספונג'ה, יתכן שלָמַד באותו שבוע על מי השופכין שמותר לשפוך בימות הקיץ ברחוב (ב"ק ו, א)…
ה"לבוש" כותב ש"דָּבָר יָדוּעַ וְכָל הָעוֹלָם יוֹדְעִים שֶׁרֹב הַחֲלוֹמוֹת וְרֻבָּם דְּרֻבָּם כֻּלָּם הֵם דְּבָרִים בְּטֵלִים וּכְזָבִים וַהֲבָלִים וְאֵין בָּהֶם אַף דָּבָר אֶחָד שֶׁהוּא אֲמִתִּי, כִּי יָבוֹא בְּרוֹב עִנְיָן וּבְרוֹב דִּמְיוֹן שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם, אוֹ עַל יְדֵי הָאֵדִים הָעוֹלִים בְּגוּף הָאָדָם מֵהָאִצְטוֹמְכָא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ חַכְמֵי הַטֶּבַע. וַאֲפִלּוּ הַחֲלוֹמוֹת הָאֲמִתִּיִּים הַבָּאִים מִצַּד הַנְּבוּאָה וְהַשֵּׂכֶל, יֵשׁ בָּהֶם קְצָת דְּבָרִים בְּטֵלִים".
דברים דומים כתב הרמב"ם ב"מורה נבוכים". לדבריו, אנשים רגילים חולמים בדרך כלל חלומות דמיוניים, המגיעים לאדם מתנודות המוח גם בשעת השינה. החלום מתערב עם מציאות והדמיון רב על האמת. הרמב"ם כותב שההתייחסויות בתנ"ך ובגמרא לחלומות, היו בגלל שהחולמים היו אנשים גדולים, שהקב"ה גילה להם דברים בחלום. אך בדרך כלל, אין לחלומות משמעות מיוחדת, חוץ ממקרים יוצאים מן הכלל, שהחלום יכול להתממש.
למרות שבתקופות קדומות היתה סיבה מסוימת לחשוש לחלומות ולקחת אותם ברצינות (למרות שבאופן כללי למדנו מדברי רבותינו ש"חלומות שווא ידברו"), אך בדור שלנו כתבו הספרים שאין צורך בדרך כלל להתייחס לחלומות, ואין צורך לצום עליהם, ובוודאי שלא בשבת.
זאת מדוע? בספר "פסקי תשובות" (סימן ר"כ) מצטט מגדולי הדורות שהסבירו שכשישנה סיבה שנחלום על דבר מסוים, כמו למשל כשדפקנו בפטיש במשך היום וחלמנו בלילה על פטיש, או שבצהריים דפק שכננו בדלת ובלילה אנו חולמים עליו, אזי אין שום סיבה להתייחס לחלום. לכן נפסק בהלכה שאדם שחולם שנפלו לו השיניים ובמהלך היום כאבו שיניו, אין סיבה לחשוש לחלום.
בכך שונים חיינו מהחיים של פעם. בעוד שבעבר אדם ראה אריה או פיל אולי פעם אחת בחייו וחוץ מלראות את חבריו ב"שטעטל", הוא כמעט ולא ראה דבר, הרי בזמננו יכול אדם לקום בבוקר ולראות תמונת פיל על בקבוק שתיה, ב"יתד", בשלט חוצות או בפרסומת בגב האוטובוס. כל דרדק קורא בספריו הצבעוניים כמעט כל יום על חיות ובהמות, ארצות רחוקות ואנשים מוזרים. בעולם שהתקשורת והנגישות כה השתנתה, הרי אין כמעט משמעות לשום חלום. אם נחלום על משהו ונשב ונחשוב כמה דקות, נגיע בדרך כלל להסבר מהיכן הוא הגיע למוחינו.
יהודי התקשר אלי בעבר וסיפר בבהלה על חלום מוזר, בו ראה גמלים נדרסים בכביש. דובבתי אותו מספר דקות ואז התברר שהאיש שהה בשבת האחרונה בדרום, וראה שיירת גמלים חוצה את הכביש…
@האתרוג והרב מבריסק
ובכל זאת, למרות שרוב החלומות הם דברים בטלים ו"חלומות שווא ידברו", מכל מקום חששו חז"ל לדברי חלומות במקומות מסוימים.
הגמרא בסנהדרין (ל,א) כותבת, שכאשר אדם הצטער וניסה לדעת היכן אביו שנפטר הניח את מעשרותיו, או שהצטער היכן אביו שנפטר החביא את כספו הפרטי, ואביו הופיע בחלומו והראה לו היכן הניח את פירות המעשר או את כספו, והאיש קם בבוקר ואכן, הוא גילה באותו מקום פירות או כסף- אזי למרות שהפירות או הכסף אכן נמצאו באותו מקום, בכל זאת אין לחוש לחלום ולשברו. וזאת מפני שהחלומות מעורבים בדברים בטלים ויתכן שהחלום צדק בכך שמונחים שם פירות, אך אין זה אומר עדיין שהפירות הם פירות מעשר. וכן אם נמצא שם כסף, יתכן שהחלום צדק בכך שיש שם כסף, אך אין הכרח שהחלום צדק בכך שהכסף שייך לאביו…
שאלה זו עלתה גם בתלמוד הירושלמי (מע"ש פ"ד ה"ו) ושם נחלקו התנאים האם יש לחוש לחלום כזה או לא ובאיזה מקרה.
התשב"ץ סובר שהגמרא, הקובעת שאין להתייחס לחלומות, התייחסה רק לנושאים כספיים, כאשר ישנה "חזקה" בעניין והחלום אינו מוציא מידי "חזקה". אך כאשר אדם חלם חלום על חתיכת בשר שהיא אסורה, עליו להחמיר מספק ולא לאכול את אותה החתיכה, מפני שלמרות שבדרך כלל החלומות הם דברים בטלים, אך ישנם חלומות נכונים ואמיתיים, המגלים את העתיד והשופכים אור על העבר וההווה.
היו מרבותינו הראשונים שהורו הלכה או חזרו בהם מפסק הלכה שנתנו קודם לכן, לפי חלום שחלמו בשנתם. המהר"ם מרוטנבורג כתב פסק הלכה בדין מלמד בחיידר שעזב את עבודתו, והוא שינה את פסקו בעקבות חלום שחלם, בו גילה שהוא טעה בחלומו. הראב"ן בנה יסוד בדין כלי יין נסך לפי חלום, הסמ"ג מנה את הפסוק "השמר לך פן תשכח" בחשבון הלאוין לפי חלום שחלם בעניין, התשב"ץ חידש דין לפי חלום בעניין "מכה בדופן", רבנו אפרים פסק הלכה לאור חלום על כשרות דג הברבוטא וה"בית יוסף" מביא שה"רקאנטי" שינה את פסקו על סמיכות האתרוג ללולב בשעת הברכה, לפי חלום בו ראה שהוא מפריד את שני חלקי שם ה' זה מזה למחרת בבוקר בתפילה… ואמנם, רבותינו האחרונים לא הסכימו לכל פסקי ההלכה עליהם קראנו זה עתה.
הש"ך כותב על כך ש"דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים". וה"נודע ביהודה" כותב על דברי רבנו אפרים בעניין דג הבבוטא ש"חלום יעוף הוא, ולמה לא בא בעל החלום אל שאר בעלי התוספות שהתירו דג זה?!"…
הגר"ש פוברסקי זצ"ל סיפר לידידיו שבחלום ניגלה אליו מרן הרב מבריסק זצ"ל ואמר לו שהאתרוג שקנה, הוא אתרוג פסול. "בדקתי את האתרוג והוא כשר למהדרין, ומכיוון שלא יכול להיות שהבריסקער רוב טעה" – אמר הגר"ש פוברסקי – "אז כנראה שעל החלק שהאתרוג פסול נאמר בחז"ל ש'אין חלום בלי דברים בטלים".
השיב לו הגרש"מ דיסקין זצ"ל: "…ואולי החלק של ה"דברים בטלים" בחלומך, הוא זה שהרב מבריסק אמר לך שהאתרוג פסול?!"…
@ למכור את החלומות לגויים
רבי יהודה החסיד בספר חסידים כתב: "שאם יאמר לו בעל החלום לעבור על המצוות, שלא ישמע לו".
רבי יהודה החסיד הוסיף וכתב שיהודי שחלם חלום רע, רשאי למכור את החלום לנכרי, ויועיל לו להינצל מרוע החלום, כי רעת החלום תעבור ותתקיים בקונה הגוי [ומביא שם מעשה שכן היה].
הריטב"א במסכת תענית (דף יב ע"ב) כתב כך: "אַף עַל פִּי שֶׁבִּדְבָרִים דְּעָלְמָא אָמְרוּ חֲכָמִים דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין, וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם אִסּוּר, מ"מ כְּשֶׁבָּא לוֹ הִתְעוֹרְרוּת בַּחֲלוֹם עַל עִנְיְנֵי עַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לָחוּשׁ לְדָבָר אִם רוֹאֶה עַצְמוֹ נִבְהָל וְנִפְחַד, שֶׁזֶּה וַדַּאי הֶעָרָה מִן הַשָּׁמַיִם הוּא שֶׁבָּא עָלָיו שֶׁיְּחַפֵּשׂ בְּמַעֲשָׂיו וְיַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה אָמְרוּ בִּנְדָרִים (שָׂם) בְּמִי שֶׁנִּדּוּהוּ בַּחֲלוֹם שֶׁיֵּלֵךְ לִפְנֵי עֲשָׂרָה דְּתָנוּ הִלְכְתָא וְיַתִּירוּ לוֹ, וְהַטַּעַם כִּי הֶעָרָה הוּא מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁעָשָׂה נִסְתָּרוֹת וְהָיָה צָרִיךְ לְנַדּוֹת, אוֹ הָיוּ נִגְלוֹת, אוֹ שֶׁעָשָׂה עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁהוּא נָזוּף לַשָּׁמַיִם, וּמִתּוֹךְ שֶׁיִּטְרַח בְּכֹל זֶה יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וְאוֹתָן חֲכָמִים יוֹרוּהוּ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וּלְפִיכָךְ כֹּל שֶׁרוֹאֶה חֲלוֹם שֶׁמַּפְחִידוֹ רָאוּי לוֹ לְהִתְעַנּוֹת וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה".
רבה של עיר הקודש חברון מביא בספרו הנודע שדי חמד (ח"א מערכת ד אות מה) בשם ספר יד נאמן שמצא בקונטרס מחמיו של ה'פרי חדש'", מעשה ברופא שהיה מוכן לעשות תרופה להחולה, ואמרו לו בחלום שלא יעשה לו אותה תרופה כי החולה עתיד למות, והשיב דאם מסופק באותה תרופה יש לחוש לדברי החלום בשב ואל תעשה, ואם ברור לו שלא יזיק לו לא ישגיח בדברי החלום, ואם הוא מסופק ורופא אחר אינו מסופק, לא ישגיח לדברי חלום חברו", עכ"ד.
ובספר אמרי נועם (ברכות דף י ע"א) כתב בשם הגר"א, "שיש חלומות שהם על ידי מלאך, ויש חלומות שהם על ידי שדים, ובחלומות שהם למחר או לזמן קרוב, אפילו שהם על ידי שדים, הם יכולים להיות אמת, אבל לזמן רחוק, רק החלומות שהם על ידי מלאך, הם אמת, אבל השדים אינם יודעים לזמן רחוק".
הגר"י זילברשטין שליט"א מספר: מעשה באחד שהיה צריך לנסוע לחו"ל לרגל מסחרו, וכבר הזמין כרטיס, בלילה חלם שאביו בא אליו, ומזהירו שלא יעלה על המטוס, ויבטל את הכרטיס, האם יש לו לבטל את הכרטיס, ולהפסיד כסף, או שמא דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין?
הגר"י זילברשטין מצטט רבים מדברי הפוסקים שדנו באמיתות החלומות, והוא כותב: לאור זאת בענייננו כיון שהוא דבר שנוגע לעצמו, וחושש לנסוע, אולי יש לחוש לדברי החלום, דהוי מלתא דסכנתא ואולי זה הארה מן השמים, והווי כעין נבואה, ונראה שיעשה הטבת חלום, דכשם שהתרה מועילה לנדוי בחלום, ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה, וילך לברכת כהנים ויאמר ה'רבש"ע', וכמבואר בילקוט שמעוני (שיר השירים רמז תתקפו) שכתב אפילו אדם רואה בחלומו חרב שלופה ונתונה על צווארו, משכים בבוקר והולך לבית הכנסת ורואה את הכהנים נושאים את כפיהם והחלום הרע מתבטל ממנו, ועדיין צ"ע".
הגר"י זילברשטין נשאל על יהודי שחלם שחברו יקנה כרטיס פיס ויזכה, וחברו שמע בקולו ואכן זכה בסכום גדול, האם צריך לשלם דמי תיווך לחולם החלום? הוא מאריך בעניין וכותב שדמי תיווך משלמים רק על תיווך מקובל, אך כיון שמספר החלום, כך מסתבר, לא התכוון לדרוש דמי תיווך על סיפור החלום, לכן אינו חייב לשלם לו דמי תיווך. אך אם חולם החלום הגיע לאותו יהודי ואמר לו במפורש: "אספר לך מה חלמתי, ואם החלום יתממש- תשלם לי דמי תיווך", עליו לשלם לו.
(קטעים מתוך הספר החדש 'מחשבה בפרשה', שיכלול לקחי מוסר ותבונה, סיפורי מופת, עובדות מגדולי ישראל, הגיונות מחשבה ופניני תורה והלכה, בצירוף הליכות והנהגות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א. הפצה ראשית: יפה נוף).