"קטונתי מכל החסדים" (לב, יא)
ענין של הכרת טובה, הוא חלק ממצוות התורה, ולכן אמרה תורה "לא תתעב מצרי", שהיתה לכם שם אכסניה גם בשעת הדחק. והרחיקה התורה אותנו מעמון ומואב, מפני שהיו כפויי טובה שלא קידמו אתכם במים, אף שאברהם הצילם מסדום (רמב"ן פרשת כי תצא)
יעקב אבינו, כשהגיע לשכם, פתח שם חנויות למכור בזול, כאות הכרת טובה (מדרש רבה בראשית עט, ו).
גם ביוסף מצינו שאמר שרק אדמת הכהנים לא קנה, וביאר השל"ה (בתורה אור) שלא רצה להיות כפוי טובה לכהנים, שהם הבחינו במעשה פוטיפרע שהצדק עמו, ודנוהו להצילו ממוות (כמובא בתרגום יונתן בראשית לט, כ) לכן היטיב עמהם עכשיו כהכרת הטובה.
משה רבינו אמר להקב"ה שיתרו פתח לו ביתו ואני עמו כבן, ומי שהוא פותח פתח לחברו – נפשו חייב לו (מדרש רבה שמות ד, ב) ולא הכה את עפר הארץ, בגלל טובה שעשה לו העפר שהטמינו את המצרי, ולא הכה את היאור בגלל שהיאור הגן עליו (רש"י שמות ז, ט).
למה אומרים 'הכרת הטוב' ולא 'השלמת הטוב'
כשאחד עושה טובה לשני, לא שייך לשלם לו גמולו, ולכן אומרים 'הכרת הטוב'. ולמה לא אומרים 'השלמת הטוב'? ביאר אבי זצ"ל כי לא שייך לתת לו 'תשלום', מקסימום ניתן להכיר לו טוב ולא 'השלמת הטוב'.
הכרת הטוב של בעל 'מלאכת שלמה'
'הכרת הטוב פרטית' הביאה לכלל ישראל תועלת עצומה, וכמעשה שהיה עם בעל 'מלאכת שלמה' על משניות, שכולם נהנים מרוב בהירותו, והכל חובר בזכות הכרת הטוב מסויימת. וכך היה המעשה:
בילדותו עלה עם אביו ר' ישועה מצנעא (בשנת של"א) ונתיישבו בצפת, שם פקדום חבלי עליה. רבי שלמה נותר לבדו, ילד גלמוד. כך עלה ירושליימה עד שיצק מים על ידיו של רבי חיים ויטאל ורבי בצלאל אשכנזי בעל 'שיטה מקובצת'. בעניו ובביישנותו נאלץ לישון בשדות, עד אשר מצאו ידיד ותיק ויאלצהו להיות בביתו. כדי שלא יהא זה נהמא דכיסופא, ביגיע עמלו עלה לו לחבר פירוש נפלא ועצום על המשנה, כדי לסייע למארח הבנת המשנה, ומאז נשאר בידינו ספרו זה.
הרב דסלר מוקיר טובה
הרב דסלר רצה להכיר טובה לסבי הרב הרמן, שהתארח בביתו הרבה פעמים. כשהגיע סבי לביתו שאלו מה יכול לעשות בשבילו, אמר לו שלא התפלל מעריב, טרח הרב דסלר עד שעה מאוחרת בלילה, והביא מנין אנשים שסבי יוכל להתפלל במנין.
הכרת הטוב של מרן רבי משה מרדכי עפשטיין
סיפר חתנו הגאון רבי משה חברוני: מעשה ויהודי אחד בא לבקש המלצה לאיזה ענין. רבי משה מרדכי נענה וכתב המלצה. הוא הפליג מאד בתארים אודות האיש, דבר שלא היה כדרכו. לתמיהת הסובבים הסביר רבי משה מרדכי, כי הלה בדרכו לבקש את ההמלצה, תמך בידו כאשר עלו יחדיו במדרגות לביתו. אי לכך, חש הוא הכרת הטוב לאין שיעור לאותו אדם, ולכן הפריז בתארים אודותיו…
הכרת הטוב של הרב מפוניבז'
בחור משוויץ רצה להתקבל לישיבה, אך הרב מפוניבז' לא הסכים להכניסו, בגלל שרמת הלימודים שלו היתה חלשה ביותר. הוציא הבחור פתק מכיסו ונתנו לרב. פני הרב חוורו. מיד הראה הפתק לאשתו הרבנית ואמר: "אני מכניס אותך!". ובגלל שרמת לימודו היתה ירודה, חיפש הרב בחור טוב שילמד עמו.
מה היה כתוב בפתק? היה זה כחמש עשרה שנה קודם, כשהגיעו הרב והרבנית לשוויץ באמצע הלילה, ופנו למלון. הפקיד אמר שהתפוסה מלאה ואין מקום, אבל ברחמו על הרב התקשר הפקיד לאחד מהאורחים במלון שהיו לו שני חדרים, ובחדר אחד היה בנם הקטן, וביקש מהם אם מסכימים להכניס ילדם הקטן לחדרם, ולפנות החדר לרב ולרבנית. הם הסכימו ואכן הפקיד נתן להם את החדר.
למחרת הודה הרב לאנשים אלו, והוסיף לשאול מה הברכה שהם צריכים ויברך אותם. אמרה האמא אני רוצה שתכניס את בני לישיבה מתי שיצטרך, והסכים לזה. האשה לקחה פתק, וביקשה ממנו שיכתוב הדברים על הפתק, ופתק זה נתן הבחור להרב מפוניבז'…
הכרת הטוב של הגר"י גוסטמאן
הגאון רבי ישראל גוסטמן זצ"ל, שהיה חבר בבית דינו של הגאון רבי חיים עוזר, כשהגיע לארץ היה נוהג להשקות בעצמו את גינתו בכל יום, ונימק טעמו שיש לו הכרת טובה לצמחים שהצילוהו ממוות, ומעשה שהיה: באחד הימים לקחו רבי חיים עוזר ליער, והראה לו מני צמחים הטובים לאכילת אדם, ומה מהם סכנה לאדם, ולא הבין סיבת הדבר, שרבי חיים עוזר מלמדו דברים אלו, עד שלאחר זמן בתקופת השואה הוצרך להתחבא ביערות, ולא היה בידו מה להזין נפשו ונזכר במעשה של רבי חיים עוזר ותלש עשבים למחייתו, ומני אז כאות הכרת טובה נוהג להשקות הצמחים בעצמו…
הכרת הטוב של הגר"ח שמואלביץ
אבי זצ"ל סיפר, שפעם ילד מהחיידר הזמין אותו לבר מצוה, שהתקיימה בקטמון. היה יום סוער בגשמים, אבל לא היה יכול לסרב לילד, והגיע בקושי לבית בר המצוה. כשהגיע ליד הבית, ראה איך נעצרת מונית, וממנה נשמע קולו של אדם זקן שבקושי ירד מהמונית. אבא רץ כדי לעזור לו, ואת מי הוא רואה? את הגאון רבי חיים שמואלביץ, שבאותו יום אמר הספד לאחד הגדולים (רבי מנדל זקס), ובאותו ערב אמר גם שיעור לבני הישיבה. שאל את רבי חיים: "אם כן למה באתם בטירחא גדולה כזו?"… אמר לו רבי חיים: "יש לי הכרת הטוב לאברך… הוא בא לשיחות שלי!". שאל אותו אבא: "הרי בשיחות שלכם אין מקום אפילו לעמוד בישיבה, וא"כ מהו כל כך הטירחא לאחד שבא לשמוע שיחתכם?". אמר רבי חיים: "אם לא היה בא, ולא אחר, ועוד אחר, למי הייתי מוסר שיחות, לקירות?… אם כן לא אבוא לבר מצוה שלו?"…
הכרת טובה של הגרא"מ שך
מספרים על הגרא"מ שך, כי מידי פעם היה נוסע עם אחד מתלמידיו ליהודי זקן בתל אביב, וגם לעת זקנותו היה מטריח את עצמו לבקרו, מפני טובה שעשה עימו פעם אחת בחייו. יהודי זקן זה היה השליח מבית אביו, להביא לו את התפילין לבר מצוה שלו.
וכן יסופר כי היה דואג לאיזה בחור שלמד בישיבה בבני ברק, ושולח עבורו כסף לעזרה וכדומה, כשנשאל מדוע, השיב: "בבחרותי לא היתה לי אלא חולצה אחת. בכל שבוע הייתי מכבסה בהיחבא ומצטמרר בקור עד אשר יבשה ברוח המקפיאה. מרוב שימוש בלתה החולצה ונפער חור גדול בגבה. ממהר הייתי להיות הראשון בבית המדרש ובמשך כמה שעות לא קמתי ממקומי, כדי שגב הספסל יסתיר את הקרע. נודע הדבר לאחת מנשות הקהילה, ושלחה לי שתי חולצות. בחור זה הוא נכדה של אותה אשה וחייב אני הכרת הטוב!"…
(מתוך הספר 'מידות והנהגות טובות')