1. בז' בחשוון מתחילים לבקש על הגשמים, בברכת השנים שבתפילת שמונה עשרה.
2. על פי נוסח ספרד, ביום זה מתחילים לומר את הברכה: "ברך עלינו ה' אלוקינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה. ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה, ורווה פני תבל, ושבע את העולם כלו מטובך, ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך, שמרה והצילה שנה זו מכל דבר רע ומכל מיני משחית ומכל מיני פורענות, ועשה לה תקוה טובה ואחרית שלום. חוס ורחם עליה ועל כל תבואתה ופרותיה, וברכה בגשמי רצון ברכה ונדבה, ותהי אחריתה חיים ושבע ושלום כשנים הטובות לברכה, כי קל טוב ומטיב אתה ומברך השנים. ברוך אתה ה' מברך השנים".
3. על פי נוסח אשכנז, ביום זה מתחילים לבקש: "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה", במקום הבקשה הנאמרת בימות הקיץ: "ותן ברכה על פני האדמה".
4. בארץ ישראל עונת הגשמים יכולה להיפתח מיד לאחר חג הסוכות, אך תיקנו חכמים להמתין עם בקשת הגשמים עד לז' בחשוון.
5. הסיבה לכך היא שבימי בית המקדש היו כל תושבי ארץ ישראל (וכן רבים מחוצה לה) עולים לרגל לירושלים. יהודים שהתגוררו במיקום הכי מרוחק מירושלים היו אלו שהתגוררו על גדות נהר פרת, והמסע אל ביתם ארך כשבועיים. כדי שגם הגרים במרחקים אלו יוכלו לשוב לביתם בנוחיות, מבלי להתעכב בדרכים בוציות, התעכבה בקשת הגשמים עד לז' בחשוון.
6. לומדים מכך לקח מאלף: למרות שמדובר רק ביהודים בודדים שהתגוררו בקצה ישראל, כל עם ישראל חיכה ולא התפלל על הגשמים עד שהם שבו הביתה בשלום וללא עיכובים! מכך ניתן ללמוד רבות על חשיבות הדאגה ההדדית זה לזה, והחשיבה על הזולת.
7. הבקשה על הגשמים בז' בחשוון היא רק בארץ ישראל, הזקוקה לגשם יותר משאר הארצות. בחוץ לארץ מוסיפים את "ותן טל ומטר לברכה" 60 יום לאחר תקופת תשרי.
8. ברכת השנים, בה מבקשים על הגשם, תוקנה כשעיקר פרנסתו של האדם הייתה מן האדמה, שאז עיקר מזונו היה תלוי בגשם ובהצלחת גידול התבואה. כיום מכוונים בברכה זו גם על פרנסה שלא על ידי חקלאות. כוונה בברכה זו, סגולה מיוחדת לפרנסה מצויה בכוונה בברכה זו, ע"י השרשת ההבנה כי בורא עולם רק הוא מפרנס את האדם.
9. מתפלל ששכח לשאול גשמים (לומר "ותן טל ומטר לברכה" לפי נוסח אשכנז, או "ברך עלינו וכו'" לפי נוסח ספרד) בחורף:
א. אם לא סיים את הברכה ישאל גשמים במקום בו נזכר וימשיך בתפילתו.
ב. אם סיים את הברכה ונזכר לפני ברכת שומע תפילה יאמר אחרי המילים "ושמע תפילתנו" בברכת "שומע תפילה": "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" וימשיך בתפילתו.
ג. אם נזכר לאחר ברכת שומע תפילה אך לא התחיל בברכת העבודה חוזר לברכת "שומע תפילה", ובה מוסיף את בקשת הגשמים.
ד. אם נזכר לאחר ברכת העבודה יחזור לברכת השנים, יאמר אותה כהלכה, וימשיך משם לפי סדר התפילה.
ה. אם נזכר לאחר שסיים תפילת שמונה עשרה יחל את תפילתו מחדש, בשל חשיבות הגשם.
10. אדם שלאחר ברכת השנים החל להסתפק האם ביקש על הגשמים כנדרש, או שמא אמר את הברכה הנאמרת בקיץ, מה דינו? כאן נחלקת התשובה ההלכתית לשניים: אם התאריך הוא בתוך 30 יום מתחילת הבקשה על הגשם – הסברה היא ששכח לבקש על הגשם. אם התאריך הוא לאחר 30 יום (כלומר החל מז' כסלו) – הסברה היא שזכר לבקש על הגשם, כיוון שלאחר 30 יום לשונו הורגלה בנוסח המתאים לחורף.
עצה מיוחדת לאדם שרוצה להימנע מספק ומברכות לבטלה: רבותינו מציעים שאדם ירגיל את לשונו לומר: "רופא חולי עמו ישראל, ברך עלינו" לפי נוסח ספרד, או: "וברך כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" לפי נוסח אשכנז – במשך 90 פעמים – לאחר 90 פעמים לשונו תתרגל לומר את הנוסח הנדרש, וכך לא ייכנס לספק האם ביקש על הגשם – כיוון שלשונו הורגלה בבקשה הנכונה.