לפרנסתי אני משמש כנהג הסעות כאשר מפעם לפעם ישנם גם משלוחים של חפצים דוממים לכתובות שונות. לקחתי חבילה מעיר לעיר, כאשר הגעתי לכתובת באותה עיר התקשרתי ללקוח שיבוא לקחת את החבילה.
הבן אדם לא עונה לטלפון. אני מתקשר שוב ושוב וצליל החיוג נשמע היטב, אך אין מענה וגם כתובת מדויקת אין לי. העצבים מתחילים מתחילים לעלות על חוסר ההתחשבות של הבן אדם, אך אני מנסה לשכנע את עצמי שהכל לטובה והכל מהבורא יתברך וכל עכבא לטובה…
בין מחשבה למחשבה אני שוב מצלצל, כעבור רבע שעה שנראתה כנצח, בפרט שאין חניה באזור, האדם החליט לענות ובטון חצי מתנצל אומר: "מה אעשה, זה היה על שקט!!!"
כעבור חמש דקות נוספות ירד לו בנחת לאסוף את החבילה. התחשק לי 'להתפוצץ' עליו אבל חשקתי את שיני ולא אמרתי דבר. מסרתי לו את החבילה ונסעתי לדרכי חזרה אל עיר מגוריי.
רק עזבתי, וקיבלתי טלפון עם נסיעה מרחוב סמוך עד עיר מגורי. קיבלתי את הנסיעה בשמחה, שכן במקום לחזור ריק חזרתי מלא עם עוד פרנסה ותשלום יפה עבור הנסיעה.
בדרך התחלתי לצחוק, כשהבנתי שכל העיכוב היה סה"כ כדי לתת לי עוד פרנסה, שהרי אילולי העיכוב של הלקוח הזה כבר הייתי עשרים דקות בדרך חזור, כך שלא היה משתלם לי לחזור לנסיעה, ועתה שהפלאפון שלו היה על שקט והוא איחר לרדת, זה נתן לי את הנסיעה חזור בתשלום מלא, שזה משמעותי מאוד מבחינת הפרנסה.
בקיצור, אין מה לכעוס, הכל לטובה והכל מחושבן היטב הדק מלמעלה.
(טיב הקהילה)