הרב בנימין בירנצוויג
"עשר תעשר את כל מעשר תבואתך" (יד, כב)
מצות מעשר חביבה היא עד מאד, עד שדרשוה חז"ל (תענית ט, א) 'עשר בשביל שתתעשר'. ועוד אמרו חז"ל (שבת לב, ב) שאמר הקב"ה על מצוה זו של צדקה ומעשר: "ובחנוני נא בזאת" תבחנו אותי האם אני מקיים הבטחתי, להעשיר את המעשר מכספו לצדקה!!!
השבוע התוודעתי לסיפור מצמרר על גודל מעלת נתינת המעשר לצדקה, שהוא גם מועיל לעילוי נשמה גדול, וזכיתי ואף מצאתי סימוכין לזה בדברי מדרש תנחומא המובאים לפנינו: "בִּזְכוּת שְׁנֵי דְּבָרִים יִשְׂרָאֵל מִתְחַטְּאִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם, בִּזְכוּת שַׁבָּת, וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת. בִּזְכוּת שַׁבָּת, דִּכְתִיב: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶיךָ (ישעיה נח, יג). מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' (שם פסוק יד). בִּזְכוּת מַעַשְׂרוֹת, דִּכְתִיב: וְשָׂמַחְתָּ בְּכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ (דברים כו, יא). וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם וְגוֹ' (משלי ד, ב). לְפִיכָךְ מֹשֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל, עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר".
><><
הסיפור התרחש בבית משפחת ק. ממנהטן בניו יורק. למשפחה חמישה ילדים, וברשותה היה בית גדול רחב ידיים. מלבד ילד אחד שזכה להיות חרדי שומר תורה ומצוות, שהקים בית לתפארת בארץ ישראל, ומתגורר בשכונת מטרסדורף בירושלים, כל שאר ילדי המשפחה היו רחוקים משמירת מצוות.
מצבה הבריאותי של אם המשפחה לא היה טוב בשנים האחרונות, וילדיה נאלצו לשכנה בבית אבות, שם קבלה טיפול טוב ומיטיב בהתאם למצבה.
כיון שמצבה של האמא המשיך להתדרדר, וכבר הגיעה למצב שלא הצליחה לזהות כלל את הקרובים אליה, גם את ילדיה, וסבלה ממחלת אלצהיימר, אי לזאת החליטו בני המשפחה למכור את הדירה של הוריהם, ולחלק בין כל הילדים שווה בשווה את סכום המכירה, ובזה גם לשלם את אחזקתה בבית אבות.
הבן החרדי בקש מאחיו ואחיותיו, שמסכום מכירת הדירה יפרישו דבר ראשון 'מעשר' ואח"כ יחלקו בשווה לכולם את שאר הסכום, אבל אחיו שלא היו שומרי מצוות, התנגדו לכך, ואמרו לו: "אתה רוצה לקיים מצוות? תקיים את זה בחלק שלך לא על חשבוננו!".
הם העמידו את הדירה למכירה. לאחר זמן הצליחו למכור בשעה טובה את הדירה, והתחלקו כולם בסכום בשווה לשביעות רצון כולם.
הבן החרדי קיבל את כספו, ומיד החליט להפריש מעשר מכספו. הוא נתן את הסכום לישיבה ללומדי התורה, שיהיה לזכותה של אמו ורפואתה.
וכך מספר הבן הרב ק. הגר בשכונת מטרסדורף בירושלים, בהתרגשות גדולה: "זמן רב שאני מבקר את אמי בבית אבות, ואף מאז שהיא הפסיקה לזהות את הסביבה הקרובה אליה, ואף כבר לא יכולה בגלל מצבה לרדת כלל ממיטתה, שכן היתה סיעודית. הייתי הולך לבקרה כל בוקר. היא היתה שוכבת במיטתה ולא היתה מזהה אותי. הייתי מדבר אליה, שר לה ואומר לה דברי תורה, ולא היה נראה כלל שהיא שומעת ומבינה, אבל המשכתי לעשות כן בשמחה עצומה של מצוות כיבוד הורים.
"והנה למחרת היום שתרמתי את המעשר מחלקי במכירת הדירה, אני מגיע כהרגלי לבקר את אמי בבית אבות, והנה אני נכנס לחדר שלה ו…..הלם!!! כמעט התעלפתי! אמי יושבת במיטתה לבושה במלבושי השבת שלה [מה שכבר לא עשתה הרבה זמן בגלל מצבה] מסתכלת עלי, קוראת לי בשמי, ואומרת לי 'חיכיתי לך לומר לך תודה! אתה לא יודע איזה כבוד גדול עשו לי בשמים, חלמתי חלום בלילה בשעת השינה, שהשתתפתי בסעודה גדולה, ושמו אותי בראש השולחן ועשו לי כבוד גדול, חיכיתי לומר לך תודה!'. היא סיימה בזה, וחזרה לשכב כמצבה הקודם, שלא זיהתה אותי ואת הסובבים"…
ויהיה הדבר לפלא! ממש קיום דברי חז"ל במדרש 'שישראל מתחטאין לפני המקום, בזכות המעשרות שהם הטוב שנתן לך ה', ואין טוב אלא תורה'. ובזכות נתינת הטוב של המעשרות לטוב שהוא התורה, מתעלים ומתחטאין ישראל לפני הקב"ה.