כיצד יתכן שאף על פי שחמתה של הסוכה מרובה מצילתה מותר לסכך עם ענפי האילן? │ ומדוע בבניית סוכה תחת בית אין פסול של 'תעשה ולא מן העשוי'? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרכ"ו סעיף א' ברמ"א – סעיף ב']
אילן המצל מעל גבי הסוכה
בתחילת הסעיף מבואר, שיש מחלוקת, מה הדין בסוכה שצלתה מרובה מחמתה, ומעל גבי אותה סוכה יש אילן שחמתו מרובה מצילתו, אז אם האילן שעל גבי הסוכה צילתו מרובה מחמתו, לכולי עלמא הסוכה פסולה בכל אופן, כי זה נחשב כמו שהסוכה נמצאת תחת בית ולא תחת אויר השמים, אבל כאשר האילן שעל גבי הסוכה חמתו מרובה מצילתו, והסוכה יש לה מספיק סכך, בזה נחלקו הדעות, הדעה הראשונה סוברת, שהסוכה כשירה, כיוון שיש בה שיעור סכך, והדעה השנייה חולקת וסוברת, שאותו סכך שתחת ענפי האילן, הוא סכך פסול, מכיוון שהצל שבסוכה אינו מחמת הסכך, אלא מחמת האילן הנמצא על גבי הסכך, נמצא, שהסכך שתחת ענפי האילן לא מסכך כלום, ולכן אותו סכך פסול, ולפי דעה זו, צריך שיהיה צילתה של הסוכה מרובה מחמתה, חוץ מענפי הסכך שנמצאים תחת האילן.
השפיל ענפי האילן ועירבם עם הסכך
אומר הרמ"א על כך, אם הוא השפיל את ענפי האילן ועירב אותם עם הסכך של הסוכה, באופן כזה, אפילו אם חמתה של הסוכה מרובה מצילתה, זה מועיל להכשיר את הסוכה, שאף על פי שהסכך הכשר חמתו מרובה מצילתו, אבל מכיוון שהוא מרובה יותר מהסכך הפסול, דהיינו, מענפי האילן, הוא מבטל את ענפי האילן, והסוכה כשירה, ואם הסכך שבסוכה היה צילתו מרובה מחמתו, אז גם אם ענפי האילן ניכרים, סוף סוף האילן לא מצל על הסוכה, והדין הוא שהסוכה כשירה, גם אם הם ניכרים, והאילן לא פוסל את הסוכה, כיוון שהוא לא מצל על הסכך, שהרי הוא דבוק אליו, וכן אין צריך לערב ממש את הסכך הפסול, דהיינו, את ענפי האילן עם הסכך הכשר, אלא מספיק מה שהוא מניח את הסכך הפסול על הסכך הכשר, זה כבר נקרא עירוב, ואז אפילו אם הסכך שבסוכה הוא מועט, וחמתה של הסוכה מרובה מצילתה, בכל זאת הסכך הכשר מבטל את ענפי האילן הפסולים, והסוכה כשירה.
גם כאשר הסכך הכשר הוא מחצה והסכך הפסול הוא מחצה, הסוכה כשרה.
ענפי האילן כנגד האוויר שבין הסכך
אומר השולחן ערוך, לפי הדעה השנייה שמחמירה וסוברת, שאותו סכך שתחת ענפי האילן הוא סכך פסול, וממילא אם אין מספיק סכך בסוכה חוץ מאותו סכך שתחת ענפי האילן, הסוכה פסולה, זה הכל אם הענפים כנגד הסכך ממש, אבל אם ענפי האילן כנגד האוויר שבין הסכך, נמצא אם כן שהסכך הוא כשר, כיוון שהסכך תחת אוויר השמים, וכן גם באופן שענפי האילן מעל הסכך, אבל אם יש שם סכך מספיק שאותו סכך נמצא תחת אוויר השמים, הדין הוא שהסוכה כשירה, כיוון שהצל הכשר מרובה מחמתו, שהרי אפילו אם יינטל האילן, יש שיעור בכשר להכשיר, ובכל זה אין חילוק בין אם קדם האילן לבין אם קדם הסכך, ודין אחד להם.
אופן המותר לסכך באילן
האילן פסול לסכך כל עוד שהוא מחובר, אבל אם הוא קצץ אותו, הדין הוא שהוא הכשיר אותו, אבל קציצת האילן לבדה לא מספיק להכשיר את האילן, אלא צריך להניח אותו מחדש, כדי שלא תהיה כאן בעיה של 'תעשה ולא מן העשוי'.
ייחור של אילן
אדם שתחב ייחור של אילן, ואותו הייחור השריש בארץ, ודאי שהאילן הזה פסול לסיכוך, שהרי הוא מחובר, אבל אם הוא עדיין לא השריש, הדין הוא, שאם הוא כיוון שזה יהיה לשם צל, זה כשר, אבל אם בשעת ההנחה הוא לא כיוון שיהיה לשם צל, אלא אחר כך הוא כיוון לשם צל, זה פסול משום תעשה ולא מן העשוי.
בניית סוכה תחת בית
עוד כתב הרמ"א, מותר לעשות סוכה תחת מחובר או תחת בית, ולהסיר אחר כך את התקרה, וזה לא נקרא תעשה ולא מן העשוי, כיוון שהפסול אינו בסכך עצמו, אלא פסול של תעשה ולא מן העשוי הוא כמו שנתבאר בתחילת הסעיף, שהיה כאן אילן, והוא קצץ את האילן, אבל אם הסוכה הייתה כשירה אלא שמעל גבי הסוכה יש בית והוא הסיר את הבית, בזה אין חיסרון של תעשה ולא מן העשוי.
בסעיף ג' מובא בשער הציון שדעת הב"ח להחמיר בסוכה שתחת הגג שאחר כך מסירים את הגג, והמגן אברהם מחלק, ששם הסרת הגג הוא מעשה שאינו חשוב, כי הגג שם עשוי לפתוח ולסגור, ולכן זה לא מועיל להכשיר את הסוכה, אבל כאן בענייננו שזה מעשה חשוב, אז זה מועיל להכשיר את הסוכה, שלא יהיה בה חיסרון של תעשה ולא מן העשוי.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א