האם מותר לסכך סוכה בעצים המחזיקים את הרעפים שעל הגג? │ ומה הדין באופן שאדם סגר את הגג שמעל הסוכה מפני הגשמים?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרכ"ו סעיף ג']
סיכוך בעצים המחזיקים את הרעפים
באופן עקרוני, אותם עצים דקים שהרעפים מונחים עליהם, פסולים לסכך בהם, משום שהם לא נעשו לסיכוך, אלא הם נעשו להחזיק בהם את הרעפים, ובכל זאת, מבואר בשולחן ערוך, שאם הסיר את הרעפים לשם סיכוך, אותם עצים דקים כשרים לסכך בהם, כיוון שעצם מעשה הסרת הרעפים, נחשב כמו שהוא עושה מעשה בעצים הדקים לשם סכך, ואם לא היה כאן מעשה הסרת הרעפים לשם סכך, אותם עצים דקים פסולים, ואז, בכדי להכשיר את הסוכה, אנחנו צריכים שיהיה הסכך הכשר מרובה באופן כזה, שמחמת הסכך הכשר לבד יש צילתה מרובה מחמתה, אמנם המשנה ברורה מביא דעה נוספת שסוברת, שאין כוונת השולחן ערוך להכשיר את העצים הדקים עצמם לסכך בהם, ולעולם אי אפשר לסכך בהם, ותמיד צריך שיהיה בסכך הכשר שיעור של צילתה מרובה מחמתה, ובאמת בסוכות שלנו, שרגילים לכסות את כל הסוכה, בוודאי בכל מקרה ישאר צילתה מרובה מחמתה, ולכן אפילו שאנחנו מחמירים ונוקטים, שבהסרת הרעפים הוא לא הכשיר את אותם עצים דקים, בכל זאת הסוכה כשרה, משום שרגילים לכסות את כל הסוכה, ויש שיעור סכך בשאר הסכך הכשר.
בכל זאת בכדי לצאת ידי כל הספקות, ישים לב שיש רווח בין העצים הדקים בין אחד לשני כשיעור ג' טפחים, ובשער הציון מביא מהב"ח שחשש בזה ללבוד, דהיינו, שאותם עצים דקים הם סכך פסול, ואם המרחק בין העצים הדקים הוא פחות מג' טפחים, אנחנו אומרים כאן 'לבוד', ונמצא שהסוכה מסוככת בסכך פסול, ולכן, צריך שייתן בין אותם עצים דקים סכך כשר, ואז זה מפריד בין העצים הדקים הפסולים, והסוכה כשירה אם יש בסכך הכשר כשיעור של צילתה מרובה מחמתה, ומבואר, שאנחנו חוששים לדעת הב"ח שסובר שאומרים 'לבוד' להחמיר ולצרף את הסכך הפסול לפסול את הסוכה, ולכן, בשתי אפשרויות אפשר להכשיר את הסוכה, או באופן שאין ג' טפחים בין העצים שמחזיקים את הרעפים, או באופן שיתן סכך כשר בין העצים הדקים שמחזיקים את הרעפים, ואז זה מפריד בין העצים הדקים.
בניית סוכה תחת גג עם צירים לפתיחתו
אומר הרמ"א, מותר לעשות סוכה תחת גגות שעשויות לפתוח ולסגור, ואפילו אם בשעה שהוא בונה את הסוכה, הגג סגור, ולאחר מכן הוא פותח את הגג, בכל זאת, זה לא נחשב 'תעשה ולא מן העשוי', וכפי המבואר לעיל בסעיף ב' ברמ"א, שמותר לעשות סוכה תחת מחובר או בית, ולהסיר אחר כך את הגג, וטעם הדין הוא, מכיוון שהפסול של 'תעשה ולא מן העשוי', הוא רק באילן (לדוגמא), שסיכך באילן מחובר, ולאחר מכן הוא קצץ את האילן, אבל כאן בסוכה עצמה אין חיסרון, שהרי יש מעליה גג, וכשהוא מסיר את הגג, הסוכה כשרה, וכן אותו הדין כאן, ובכל זאת אומר המשנה ברורה, שדעת הב"ח להחמיר בזה, שצריך לפתוח את הגג לפני שמסכך, משום שיש בזה פסול 'תעשה ולא מן העשוי', ומה שמבואר בסעיף ב' שמותר לעשות סוכה תחת מחובר או תחת בית ואחר כך להסיר את הגג של הבית, יש לומר, שדווקא שם מותר, משום שזה מעשה חשוב של הסרת הגג של הבית שהוא גג קבוע, אבל בענייננו שמדובר בגג עם צירים, זה לא גג קבוע, והפתיחה אינה נחשבת כמעשה חשוב להכשיר את הסכך שלא יהיה בזה תעשה ולא מן העשוי, ואם שכח והניח את הסכך בעוד שהגגות היו סגורים, צריך לפתוח את הגגות ולנענע את כל הסכך, כל עץ לבדו, ויחזור ויניח אותם לשם צל, ואם סיכך על התקרה ואחר כך הסיר את התקרה, פסול לכל השיטות, משום שלא היה 'שם' של סוכה על הסכך שעל התקרה, ולא היו כאן דפנות, שהרי הגג מפריד בין הדפנות, לבין הסכך שהוא שם מעל הגג.
סגר את הגג מפני הגשמים
אפילו אם אנחנו חוששים לחיסרון של 'תעשה ולא מן העשוי', אבל אם הסוכה נעשתה בכשרות, ולאחר מכן נאלץ לסגור את הגג מחמת הגשמים, מותר לחזור ולפתוח את הגג, משום שבהתחלה הסוכה נעשתה בהכשר, שהרי הוא פתח את הגג לפני שסיכך, ואף על פי שבשעה שהגג סגור, הסוכה פסולה, בכל זאת, זה לא פסול משום 'תעשה ולא מן העשוי', אלא נחשב הדבר כמו שפרס עליה סדין, ולאחר מכן הסיר את הסדין.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א