אתה מזועזע מראש ממשלה שיש לו בסך הכל שישה מנדטים או כלום,
אתה מזועזע מאנשים קטנים שמשמשים כרסיסי מפלגות, ולקחו את המנדט להנהגת המדינה.
אתה לא מזועזע מהאשראי שיש לך לחיים?
האם אתה חושב שבאמת יש לך מספיק זכויות לקבל את כל מה שקיבלת,
לנהל את כל אורח החיים אותו אתה מנהל?
אתה זכאי באמת לכזו משפחה?
לכזו משכורת?
לכאלו חיים יפים?
האם אתה נושא עינים למרום ואומר לפעמים: "תודה רבה" לריבונו של עולם על כך שנותן לך אשראי הרבה הרבה מעבר למה שמגיע לך?
אם השמים היו בנק, הרי שאתה רק חותם על שיקים, למרות שאין באמת כיסוי, ומנהל הבנק הוא זה שמפקיד מידי יום כסף כדי שלא תבוש ולא תכלם ולא תכשל לעולם ועד…
ביום הזה נפטר לבית עולמו רבי אלחנן וסרמן.
הגרמנים הארורים, בשואה הארורה, רצחו אותו נפש,
בטרם הגישו אותו אל בית ההריגה יחד עם תלמידיו,
הדבר היחיד שהוא אמר להם הוא:
"שאף אחד מאיתנו לא יחשוב לרגע מחשבת זדון וכפירה על הקדוש ברוך הוא,
בכדי שהקרבן שלנו יהיה נקי, קדוש וטהור, ללא כל מחשבת פיגול".
הוא לא עמד מול עצמו ואמר: "תלמיד חכם כמוני, מזכה הרבים כמוני, מי שהעמיד תלמידים כמוני,
כך אמור לסיים את חייו?".
להיפך!
הוא התייחס תמיד לאשראי שלו כאל מינוס,
וסמך על ריבונו של עולם שהוא יודע מה שהוא עושה!
אם נשכיל להתנהג כך, לא רק במקרה של אסון,
אלא ביום יום שלנו,
בחיים המאושרים שלנו,
הרי שנהפוך את חיינו למלאי תוכן,
מלאי אושר,
ודבוקים באמת בקדוש ברוך הוא,
"שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז, ח).
תראה תמיד את הקדוש ברוך הוא למולך,
את האשראי שהוא נותן לך,
תודה לו על כך,
ותבין עד כמה החיים שלך יפהפיים הרבה יותר ממה שציפית וממה שחשבת.
ברוכים תהיו!