ישראל וייס
קוראים לו הרה"ח ר' אהרן כהן, אברך צעיר חסיד בעלזא, וכשפגשתי אותו לא העלית על דעתי שהוא מנהל מערכת מסועפת של דרבון ללימוד תורה בקהילות חסידיות רבות. אז אם עדיין לא שמעתם, אחד הארגונים המעניינים שקמו בשנים האחרונות בציבור החרדי הוא ארגון 'קהילות לתורה'. ארגון זה פועל כארגון גג הכולל ביחד עשרות ארגונים קהילתיים. המכנה המשותף של כל הארגונים הללו זאת המטרה שאליה הם חותרים, להרבות שיעורי תורה ולומדי וקובעי התורה, בכל קהילה וקהילה.
"מאז ומתמיד ידוע המושג של קביעות עתים לתורה", אומר הרה"ח ר' אהרן כהן מייסד ומנהל 'קהילות לתורה'. "בשנים עברו, אנשים היו מסיימים את עבודתם בדרך כלל בשעות אחר הצהרים המוקדמות, חוזרים הביתה, נחים קצת ולאחר מכן יוצאים לבית הכנסת למנחה וערבית כמו גם לקביעת עיתים לתורה.
"בדורות האחרונים הסדר הזה קצת השתבש", מוסיף הרב כהן. "רוב האנשים עובדים שעות רבות יותר, חוזרים הביתה עייפים, וכשנמצאים בבית צריך לעזור יותר כי עקרת הבית במקרים רבים גם היא עובדת במשך היום.
"כשכבר כן נשארו שעה או שעתיים פנויות, יש הרבה תעסוקה ופיתויים בתוך הבית, אם זה עיתונים או כלים טכנולוגיים, כבר לא משעמם בבית כמו פעם. כדי לצאת לבית הכנסת וללמוד, צריך להתאמץ, לזנוח את מה שיש בבית ולצאת החוצה כדי ללמוד תורה.
"כדי להתמודד עם המצב הזה אנחנו צריכים לתת משקל נגד, אנחנו צריכים למשוך את האברכים שיבואו לבית הכנסת ללמוד בזמנם הפנוי, או לפחות בחלקו. אי אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא ולתת לכל אברך לנהל את המאבק הזה בכוחות עצמו. וכאן מגיע תפקידו של גבאי בית המדרש או רב הקהילה, בכל מקום יש את האיש שאמור להיות ממונה על הנושא הזה.
"ואכן בקהילות רבות הוקמו ארגונים מקומיים שעשו עבודה נפלאה, הקימו שיעורים, עזרו למעוניינים לקבוע חברותות בשעות הנוחות להם ועוד ועוד.
"אבל כל קהילה עבדה באופן עצמאי, וכל גבאי צבר ניסיון לעצמו ולא כל כך שיתף בניסיון שלו אנשים אחרים.
"בדיוק בוואקום הזה נכנס ארגון 'קהילות לתורה'. אנחנו בעצם מאגדים קהילות רבות יחד, ומספר הקהילות כל הזמן הולך ומתרחב ב"ה.
"אני תמיד אומר שהרי לכולנו יש אותו יצר הרע שמנסה לגרום לנו שלא לשבת וללמוד, ולכולנו יש את אותו יצר טוב שמפציר בנו להתגבר על היצר הרע וללמוד למרות כל המפריעים והמניעות. המלחמה היא אותה מלחמה בין אם אתה חסיד תולדות אהרן או חסיד סקווירא, ליטאי, ספרדי, או אמריקאי או ישראלי.
"גם המערכה המנוהלת בכל בית מדרש כדי להרבות לומדים היא אותה מערכה. בכל הקהילות מתמודדים הבעלי בתים עם הקשיים שהזכרתי מקודם. כולם עובדים קשה, לכולם יש מה לעשות בבית, לכולם קשה לקום בערב ולעזוב את הבית לשעה או שעתיים כדי ללמוד עם חברותא או לשבת בשיעור.
"אז למה שכל אחד ייאבק לבד? למה שלא נאחד כוחות ונעבוד בשיתוף פעולה? אנחנו יכולים ללמוד זה מזה, לפעול זה לצד זה, ביחד. אם הארגון של חסידי צאנז מפרסם לפני תחילתה של כל מסכת ב'דף היומי' קמפיין מדהים שמעורר את הסקרנות והחשק ללמוד את המסכת הבאה למה שהמודעות האלו לא יתפרסמו גם בבעלזא או בביאלא? אם לארגון של סאטמאר יש רעיון יפה איך לעודד אברכים לבוא לבית המדרש כל ערב, למה שהרעיון הזה לא ישמש גם את הגבאי של רחמסטריווקא?…"
מה קרה פתאום שהחלטת לפתוח את הארגון? קמת ביום בהיר ואמרת שאתה רוצה לאחד את כל הקהילות? איך הגעת לזה?
"האמת שזה קרה ממש באופן של סייעתא דשמיא שהעניינים התגלגלו כך בלי שתכננתי, ומעשה שהיה כך היה. אני גרתי במשך כמה שנים בחיפה, ושם הייתי ממונה בשטיבל הבעלזאי על הנושא מטעם ארגון 'יגדיל תורה' בבעלזא, שפועל כבר שנים רבות ללא הפוגה כדי להרבות פעלים לתורה ולעודד אברכים ללמוד כל יום בבית המדרש עם חברותא או בשיעור.
"בלי שום קשר, פעל בק"ק צאנז ארגון מקביל, 'ועד קביעת עתים לתורה דחסידי צאנז', בראשותו של הרה"ח ר' משה בורד, שהוא אדם פעלתן בצורה יוצאת דופן.
הרב בורד הגה רעיון מבריק, לרתום את האברכים ללימוד 'דף היומי', עם תחילתה של מסכת חדשה. כל פעם שמתחילים מסכת זאת הזדמנות, אנשים אוהבים ללמוד מסכת שלמה, והרב בורד פשוט התחיל לייצר כל פעם סיסמאות ורעיונות, ממש קמפיין פרסומי מושקע וצבעוני על דפי כרומו ענקיים, בכל בתי הכנסת של צאנז".
למה רק בצאנז?
"ראה את זה אחד מחסידי בעלזא והתקנא. הוא פנה לארגון 'יגדיל תורה' ובפיו טענה. למה שלא נעשה כך גם בבעלזא? מנהלי 'יגדיל תורה' שמעו את הטענה והסכימו איתה. פנו להרב בורד וניסו לבדוק איך הוא עושה את זה כדי ללמוד קצת מהניסיון שלו, אבל הוא נהג בנו בעין טובה ואמר לנו שמאחר והוא ממילא כבר משקיע במודעות, בעיצוב ובקריאייטיב, אין לו שום התנגדות שאנחנו ניקח את אותן מודעות, ופשוט נחליף את הלוגו. במקום הלוגו של הארגון של צאנז, נכניס את הלוגו של הארגון של בעלזא.
"ראו את המודעות האלו בקהילות נוספות, והתחילו לגשש אולי גם הם יכולים לקבל, וכך התחיל להיווצר קשר בין כמה קהילות בודדות. אני הייתי מעורב והחלטתי להרים את הכפפה ולהפוך את זה ליוזמה נרחבת יותר. פתחתי רשימת תפוצה במייל עם כתובות של כמה קהילות, ובכל פעם הרב בורד היה שולח לנו את המודעות שלו, ואני הייתי מעביר כולם, לכל אחד עם הלוגו שלו. בהמשך התחלתי להעסיק גם גרפיקאי שמראש מכניס לכל קהילה את הלוגו שלה וכך בעצם אני חוסך להם את הצורך לפנות כל אחד לגרפיקאי ולסדר את המודעה שתתאים לקהילה שלו.
"אחר כך חשבתי לעצמי שהשיטה הזאת מתאימה כשלומדים מסכתות קטנות בש"ס, פעם בחודש או חודשיים יש קמפיין ללימוד מסכת חדשה. אבל מה קורה כשלומדים מסכת שבת? או מסכת בבא בתרא? זה חצי שנה של לימוד. חצי שנה לא יהיה שום קמפיין? ובכלל, מה יעשו אלו שלא לומדים 'דף היומי' להם לא מגיע להתחזק בעניין החשוב?
"וכך אחר אסיפה ראשונה מסוגה בה ישבו ששה נציגי קהילות יחד החלטנו לצאת עם סדר מתוכנן של כל שבוע שני. וכך אחר שזכיתי גם לקבל ברכת הקודש הנלהבת של מו"ר כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א יצאנו לדרך עם מודעות פרסום כל שבועיים, בכל פעם מודעות צבעוניות, מושקעות, עם רעיונות יפים, ממש כמו פרסומת מסחרית.
"בדור שלנו הציבור רגיל לראות פרסומות צבעוניות ומושקעות לכל דבר. מאוורר חדש, מפה לשולחן, עגלה לתינוק, תחליף חלב, בייגלה עם שומשום, סיגריה עם פילטר כפול, פריגוט עם סיבי פרי, גרנולה עם חמוציות, ומיץ לימון סחוט טבעי. לכל דבר יש פרסום, וכל פרסומת מגיעה לאחר חשיבה של מומחים בפסיכולוגיית המונים, אנשים שיושבים וחושים ומתכננים ומשקיעים בדיוק איזה צבע, ואיך ייראה הלוגו, וכמה שורות של טקסט ואיזה גופן, ומה התמונה שתופיע לצד המוצר שאותו הם רוצים לשווק.
"אבל כשגבאי רוצה להודיע על שיעור חדש שנפתח בבית הכנסת הוא תולה דף 4A שחור לבן, שנכתב בכתב 'אריאל' בוורד… אחר כך הוא מתפלא שאף אחד לא שם לב למודעה".
לפחות אותו הדבר
"הפרסום חייב להיות לפחות, ואני אומר לפחות כי זה צריך להיות לא פחות מפרסום של כיסא של משקה כזה או אחר! לפחות. התורה הם סם החיים, זה הדבר הכי חשוב בעולם, איך אפשר שלא לכבד אותה עם פרסום ראוי לכל שיעור, לכל מסכתא חדשה שנלמדת?".
יש באמת היענות של כל הקהילות, או שלא לכולם זה מתאים?
"האמת היא שזה מתחלק לשני חלקים. יש הרבה קהילות הנמצאים כולנו יחד בקשר בקבוצת מייל פעילה בה כל אחד משתף את החברים את הפעילויות הנעשים כסדר בקהילתו וכך כל אחד שואב רעיונות והשראה, ויש קהילות שגם נהנים מהעבודה בשיתוף פעולה כמו רעיון המודעות שהוזכר, כשברוך השם כיום כבר מעל עשרים קהילות מקבלים כסדר את המודעות תמורת תשלום-סמלי ומעבירים על תגובות נלהבות מקרב הלומדים החדשים לצד הוותיקים.
אכן, ישנים קהילות בעיקר בחוץ לארץ שלא מתאים להם מודעות בלשון קודש, ויש עוד כל מיני סיבות שגורמות לקהילות לרצות לעבוד דווקא באופן עצמאי, כשלכל קהילה יש את הניואנסים שלה, אבל כאמור ברוך השם גם הקהילות הללו נמצאות בקשר איתנו ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה של 'קנאת סופרים תרבה תורה' כל הקהילות ביחד.
אמנם, מדגיש הרב כהן עיקר המאמץ ואף הסיפוק נמצא בקרב כעשר קהילות שזכו לפתוח ולייסד בשנתיים האחרונות ארגון-פעיל בקהילתם, דבר שעשה מהפכה של ממש בכל קהילה לכשעצמה בכל עניין לימוד התורה.
"זאת ועוד, לפני שנתיים זכינו לפריצת דרך גדולה מאוד, כשהודות לארגון 'דרשו', זכינו לארגן אסיפה שלישית בו השתתפו למעלה מעשרים נציגי קהילות, ומאז התחזק הקשר עוד יותר עם קהילות נוספות, כשכאמור, כל קהילה מוסיפה לכולם בלימוד זה מזה בדרכי הפעולה והעבודה.
אתם עובדים רק עם קהילות חסידיות?
"אפשר לומר שבעיקר עם קהילות חסידיות. לא כי אנחנו לא רוצים לצרף קהילות אחרות חלילה, אלא כי כך זה התגלגל מטבע הדברים, אבל לשמחתי הגדולה דווקא בתקופה האחרונה התחברה אלינו קהילה ליטאית אחת, כשאחד ממגידי השיעורים שם בבית הכנסת החליט להרים את הכפפה ולזכות עוד יהודים להתחבר ללימוד תורתנו הקדושה, כשבהחלט אני מאוד מקווה שבעקבותיה יבואו עוד קהילות רבות, ליטאיות, ספרדיות, וכל קהילה של יהודים שומרי תורה ומצוות מוזמנת להצטרף אלינו ולהיות שותפה ליוזמה ולרעיון. כי כמו שאמרתי, בסופו של דבר לכולנו יש את אותו יצר הרע ואת אותו יצר טוב, והמלחמה שלנו היא אותה המלחמה בין אם אתה הולך עם גרביים לבנות ובין אם יש לך עניבה…".
בעצם אתה טוען שהפרסום הזה עושה את כל המהפך? זה מה שמביא את הלומדים לבתי הכנסת? רק נשים מודעות ובית המדרש יתמלא מפה לפה?
"לא. בפירוש לא. ועל זה אנו חוזרים ומדגישים בכל שיחה ואסיפה." מבקש הרב כהן בנחרצות להעביר ולהבליט "הפרסום עוזר לייצר אווירה, בהחלט, אבל החלק העיקרי והחשוב ביותר זה הפנייה האישית לכל אברך. הגבאי צריך לגשת אליו, לטפוח לו על השכם ולומר לו "נו ר' שמערל… מה אתה אומר, באיזה שעה מתאים לך שנסדר לך חברותא? איזה לימוד אתה רוצה?".
"זה צריך לבוא בנחת, אנחנו לא בגן ילדים ובית הכנסת הקהילתי הוא לא 'ישיבה קטנה' שאתה יכול או רוצה לכפות על אנשים ללמוד עם חברותא או לשבת בשיעור. בסך הכל מדובר באנשים מבוגרים שאחראים על עצמם ומחליטים לעצמם, אבל הפנייה הזאת, גם אם היא תיענה בשלילה בפעם הראשונה, היא מייצרת תהליך. האברך הזה שאמר לך שאין לו זמן והוא נורא עסוק והוא כבר ממילא לומד בבית כל יום, או שומע שיעור דף היומי באוטו, כשהוא רואה שהחברים שלו כן מתחילים למלא את בית המדרש ויש שעה שבה המקום מלא מפה לפה, הוא כבר מרגיש שהוא בעצם צריך להתאים את עצמו למקום, למה שהוא לא ילמד לפחות כמו ההוא שעסוק לא פחות ממנו?
"מעבר לכך, תעמולה זה לא רק סיסמאות אטרקטיביות וסלוגנים מחוכמים. תעמולה זה גם להוריד את זה לשפת המעשה. למשל, לאחרונה זכינו בבעלזא בהוראת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לייסד ארגון מיוחד 'תלמודו בידו' שייעודה היא לדרבן ולסייע לקובעי העתים לתורה להוסיף בקודש ולזכות לידיעת הלימוד הן במסגרת מבחנים הן בשאלות-סיכום באמצעות הטלפון והמייל וכמובן בשיתוף פעולה פורה עם 'דרשו' ללומדי 'הדף היומי', וכמובן תכנית הדגל 'קניין ש"ס' וכדו'..
וכך לאחרונה אנו מפרסמים ראיונות וסיפורי-חיים מאברכים שקובעים עיתים לתורה במסגרת הגיליון הדו-שבועי 'תלמודו בידו'. מראים לציבור, הנה, שמערל פרידמן, שכולכם מכירים, חלקכם למדו איתו ביחד בישיבה, כולנו יודעים שיש לו נגריה או בית דפוס או שהוא מנהל חברה הנסחרת בבורסה, לא משנה מה, כולנו יודעים שהוא עסוק מאוד ובכל זאת הוא מגיע כל יום לבית המדרש ללמוד שעה וחצי עם חברותא, והנה הוא זוכה להיבחן על כל מסת פסחים, אולי גם אתה יכול לזכות? זה 'הופך לאנשים את הקישקעס', הם לא יכולים להישאר אדישים.
לכבד את לומדי התורה
"כך גם צריך אכן לתת יקר וגדולה לאברכים הלומדים והמסיימים. אחרי כל מבחן, מפרסמים בכל בתי המדרש של בעלזא את שמותיהם של הנבחנים. שכולם ידעו שהאברך הזה נבחן על בכל חודש על לימודו, ההוא נבחן על מסכת פסחים בחדא מחתא, וכן על זה הדרך.
"רק בחג שבועות האחרון, כל מי שבא לבית המדרש הגדול בירושלים, ראה רשימה של בליעה"ר יותר מ-100 אברכים חסידי בעלזא שזכו להיבחן במסגרת 'קנין ש"ס' ב'דרשו', ולפני שבועות אחדים נבחנו כל אחד מהם על 450 דף גמרא! בנוסף שזה מייצר לאברכים הללו 'מחייב ומזכה'… זה גם מייצר 'קנאת סופרים' וגורמים לאברכים נוספים לרצות בכך, וגם מייצר תודעה של לימוד, חזרה, מבחנים, והתודעה הזאת היא הדבר החשוב ביותר, כי אנשים פועלים בהתאם לתודעה שלהם, מי שמחזיק מעצמו שומר שבת לא יחלל שבת לעולם, אבל מי שלא מגדיר את עצמו כשומר שבת, יהיו לו לכל אורך השבת ניסיונות קשים מאוד שוב ושוב. למה? כי הוא לא מסתובב עם תודעה עצמית של 'שומר שבת'… כך לגבי כל דבר, ויש תודעה של קהילה, כשהתודעה של הקהילה שלנו היא שכאן נבחנים ולומדים וחוזרים ומשננים ויודעים, זה חודר לעצמות, וזה גורם לצמיחתם של פירות נפלאים בסייעתא דשמיא".
ומה התגובות שאתה מקבל מהציבור?
"או… התגובות זה ההוכחה למה שאמרתי. כשאנשים מחמיאים ומגיבים, וזה קורה כל הזמן, זה גם נותן לי דחיפה וגורם לי להחזיק מעמד ולהשתדל עוד ועוד. התגובות החשובות לי ביותר והמשמחות אותי ביותר, אלו התגובות של אנשים המשאירים הודעות במערכת הטלפונית של הארגון או אלו שפשוט מתקשרים ישירות ומעירים את סיפורם האישי, ועד כמה החיים שלהם השתנו לטובה ובאושר. כזה טלפון שקבלתי מאחד המחנכים המוכרים והמוערכים בקהילתנו הק' "שינית לי את החיים, אני כבר לומד מעל שלושים שנה 'דף היומי', אבל כזה מחזור אני לא זוכר, רק בחג הפסח, חזרתי על מעל חמישים דפי גמרא…" כזה טלפון מטעין אותך בדלק בוער להמשך הבערת והעברת הזכות לעוד ועוד יהודים… מציין הרב כהן בהתלהטות בוערת.
בזכות המאמץ של ערב שבת
"אבל יש תגובות גם מהקהילה כולה וגם מאנשים מקהילות אחרות. אני כל הזמן מקבל ד"שים וזה מאוד משמח ונותן דרבון.
"בחורף האחרון התקשר אלי יהודי מקהילה חשובה שסיפר שהוא נקלע לקידוש בשבת באחד מבתי המדרש של בעלזא וראה את המודעות של 'קהילות לתורה' והתלהב. הוא התייעץ איתי ודיברנו הרבה מאוד זמן, עד שלבסוף אחר שנכנס למו"ר קיבל את ברכת הקודש וזכה לייסד ולפתוח ארגון הפועל כבר בקהילתם מעל שנתיים ברוב הצלחה…
"סיפרתי על כך לגבאי של אותה בית מדרש בעלזאי, והוא סיפר לי שבאותו ערב שבת הוא מאוד התלבט אם ללכת להדפיס את המודעה שהגיע במייל. הוא היה מאוד עסוק ולא היה לו זמן ללכת לבית הדפוס להדפיס מודעה צבעונית. הוא חשב לדחות את ההדפסה לאחר השבת, אבל אחר כך החליט להתאמץ ולרוץ לבית הדפוס, כדי שהמודעה תהיה תלויה בשבת, שאז זה יותר אפקטיבי ויותר חשיפה. ואכן זכה שבזכות אותו מאמץ עוד קהילה שלמה עוברת מהפכה תורנית, וכל זה בזכות אותו מאמץ של הגבאי העמוס והעסוק ביום שישי קצר של חודשי החורף…
"כך גם מקרה שיהודי המתגורר במדינה מרוחקת, ראה את המודעות באחד מבתי המדרש, התקשר אלי ובא להיפגש איתי. ישבנו זמן ממושך ודיברנו על הדרכים להוסיף פעלים לתורה ולעודד פתיחת חברותות ושיעורים ועוד.
"אותו יהודי חזר לקהילה שלו ורצה לתלות את המודעות שלנו. הגבאים שם התנגדו כי הם רצו שהמודעות תהיינה בשפת המקום, והם אכן עושים מודעות משלהם, צבעוניות ומושקעות, הם מרבים פעלים לתורה בחסדי שמים, למרות שהם לא קשורים באופן רשמי עם 'קהילות לתורה'. ההתאגדות בארגון אחד חשובה לנו ותורמת לכל הקהילות החברות בארגון, אבל המטרה הסופית היא שיהודים ילמדו יותר תורה, וככל שהמטרה הזאת השוגה, כל השאר הרבה פחות חשוב…".
כל הרוצה יבוא ויטול! נציגי קהילה או העוסקים בעניין זה מוזמנים להצטרף לקבוצת עושי מצווה זו לזכות את הרבים בלימוד וידיעת התורה. לפרטים ולבירורים במייל המערכת: [email protected]