סיפור מוזר התרחש אצל יהודי יקר, בעל צרכנייה גדולה בפלטבוש. היו לו 10 קופאים ומנהל חשבונות, שעבדו עבורו בצרכניה, וברוך ה' הייתה לו פרנסה ברווח. יום אחד קיבל לעבודה קופאית חדשה. הקופאית עבדה רק בחודש ניסן, ולאחר מכן לא הגיעה שוב לחנות, אבל גם לא הגיעה לקבל משכורת על החודש שעבדה. בעל הצרכנייה תמה על כך, אך לא עשה דבר.
זמן מה לאחר מכן, צנחו רווחי החנות בפתאומיות. את החודש שלאחר מכן סיים בעל החנות בהפסדים, וכך גם את החודשיים הבאים. במשך שמונה חודשים היו ההוצאות גדולות מההכנסות, והחנות צברה עוד ועוד גירעונות.
היהודי לא הבין מה קורה. המכירות התנהלו כסדרן, ולא היו הוצאות מיוחדות, מהי אפוא הסיבה להפסדים הבלתי פוסקים? הוא חשש, שהוא עומד בפני פשיטת רגל, ושקל לסגור את הצרכנייה. מאחר שהיה אדם ירא שמים, פשפש במעשיו, והחליט לקבל על עצמו שלא לדבר בבית הכנסת, מתחילת התפילה ועד סופה .
הוא התפלל בשברון לב, וביקש שיימצא בהקדם פתרון לבעיה הקשה והמוזרה, לפני שעסקיו יתמוטטו כליל.
את אשר אירע לאחר מכן הוא מספר בעצמו: באותו יום , לאחר שקיבלתי על עצמי את הקבלה, התקשרה לחנות אישה שלא הכרתי.
היא ביקשה להיפגש איתי ועם אשתי, אך לא הסכימה לתת שום פרטים בטלפון. חששתי, שאולי מדובר במאפיה, בעולם תחתון.
האישה הבחינה בהיסוס שלי, ונתנה לי סימן – "בחודש ניסן עבדה אצלך קופאית, ולא באה לקבל משכורת?" הבנתי, שמדובר בעניין אמיתי, וסיכמנו שאבוא יחד עם אשתי להיפגש – איתה בשעה 9:00 בבוקר, בחנות מסוימת ב 13 אבניו. הבאתי איתי שומרים, כי עדיין חששתי.
בשעה 9:00 בדיוק נכנסה לחנות אישה חרדית, ופנתה אלינו. "העסקתי מנקה בבית שלי," היא אמרה, "ושמעתי אותה אומרת בטלפון, 'למה לא שיתפתם אותי ברווחים של החודש הזה? היינו אמורים להתחלק, לא?' זה נשמע חשוד, ולכן המשכתי להקשיב. התברר לי, שהם עשו איזשהו 'עוקץ' דרך המחשבים שבחנות שלך. הם גונבים מההכנסות שלך, בלי שתוכל לראות את הנתונים.' התקשרתי מיד לטכנאי המחשבים שלי, והזמנו מומחה לאבטחת מחשבים, כדי לבטל מיידית את העוקץ ולמנוע גנבה נוספת.
התברר, שהם גנבו יותר מ -300,000 דולר. פיטרתי את כל הקופאים, ובהתחלה הבנים שלי עבדו ליד הקופות, עד שהשגתי קופאים חדשים, נאמנים וישרי דרך. מאז אני רואה ב"ה ברכה בפרנסה.
קיבל קבלה ונמצאה אבדתו
סיפר הרב גרינוואלד שליט"א: יהודי אחד איבד אבדה, שהייתה חשובה מאד עבורו. הפסדים כבדים נגרמו לו בעטיה של אותה אבדה. במשך שבועיים חיפש בקדחתנות, גם עשה הרבה סגולות והדליק נרות, אך לא מצא את האבדה, והיה שרוי בצער ובעוגמת נפש. בדיוק באותה עת דיברתי בישיבה על הזהירות מדיבור באמצע התפילה. סיפרתי כמה סיפורים על אנשים, שקיבלו על עצמם לא לדבר בתפילה, וראו מיד את הישועה, מאחר שאף – הקבלה עוזרת במקום. היהודי הזה חתם, שלא ידבר באמצע התפילה, וכ 10דקות לאחר מכן, מצא את אבידתו!
אם אדם מדבר בתפילה – גם אם יעשה סגולות שונות ומשונות, ייתכן מאד שלא ייוושע. ולמה? תפילה היא עת רצון. "רצון" – אותיות "צנור". אם יש סתימה בצינור, אי אפשר להעביר דרכו את השפע. כאשר יש סתימה בצינור, צריך להביא אינסטלאטור, לא גנן ולא חייט… אם מדברים בתפילה – יש סתימה בצינורות. לא יעזרו סגולות, מבלי לשחרר את הסתימה. כאשר הצינורות נפתחים, זורמים השפע והעזרה משמיים.
(קובץ דרישה וחקירה)
