בשכונת קווינס בניו יורק מתגורר רב אחד ושמו הרב פרץ שטיינבערג שליט"א. אביו של הרב פרץ היה בעל הבית חשוב ויקר מאוד, מר אלכס שטיינבערג ז"ל. והוא שימש כדירקטור של הוועד בישיבת תורה ודעת.
פעם ערך מר שטיינבערג בביתו מסיבה לטובת בית מדרש גבוה בלייקווד. האסיפה התקיימה בקומת המסד של ביתו, וראש הישיבה הגאון ר' אהרן זצוק"ל חיכה בבית למעלה עד שנאספו כל הקרואים, ואז ירד למטה לדבר.
בין הנוכחים היה איש אחד שלא היה שומר תורה ומצוות ולא שנה ולא למד. רק שמועה שמע ש"ראביי" אחד גדול יבקר בבית מר שטיינברג, והוא רצה לראותו, על כן בא והתיישב בשורה הראשונה מול פני הגאון ר' אהרן.
מה היו דבריו של ר' אהרן באסיפה זו? הוא מסר שיעור בסוגיא ד"אין משנין מצדקה לצדקה". אלו היו דבריו למסובים. איש זה כמובן, לא הבין מילה אחת. (וכנודע, שאפילו בני תורה חשובים לא יכלו בנקל לתפוס את שיעוריו של ר' אהרן, מחמת עומק הדברים, וגם מחמת מהירות דברי קדשו – עד מהרה ירוץ דברו). אבל הנה, כמה ימים אחר כך, אמר אדם זה למר שטיינבערג: אף שלא הבנתי מילה אחת, אבל הרגשתי שינוי גדול בנפשי ובחיי.
והנה יהודי זה היה לו מסחר בשותפות עם אחיו, עסק שהיה פתוח בש"ק. ויהי ביום השישי שלאחר מסיבה זו, נגש אל אחיו ואמר לו ששוב אינו נכנס לעסק ביום שבת. וכך נהג מאז, שבוע אחר שבוע במשך תקופה ארוכה, עד שהוכרח אחיו להיפרד מעמו. לאחר מכן הלך אותו יהודי ועלה לארץ ישראל ונעשה שומר תורה ומצוות אמיתי.
מה גרם לו לשינוי הגדול הזה? – שהייה במחיצתו של ר' אהרן פחות משעה. ואף שפת אידיש לא הבין. אבל עצם הישיבה במחיצתו גרמה לו להפוך לגמרי לאיש אחר.
('מראה כהן', הובא בליקוטי שמואל)