סימן תלא /// סעיף א'
- גם מי שלא יהיה כל החג בביתו, כתב השו"ע לקמן שצריך לבדוק, ואומר החזו"א שגם לפי הטעם שדין הבדיקה הוא משום החשש שמא יבוא לאוכלו, מ"מ יש חשש שמא הוא יחזור לביתו באמצע החג וימצא חמץ ויאכלנו.
- הבדיקה צריכה להעשות לאור הנר, מפני שצריך לבדוק בחורין ובסדקין.
- אור יום לא יועיל לבדיקה משום שצריך דוקא את האור הנר, ולכן קבעוה בלילה שאז אורו חזק יותר ואפילו במקום אפל, ועוד משום שהאנשים נמצאים בלילה בביתם לכן קבעוה על הנר.
- לבדוק את החמץ לאור פנס, דעת הגריש"א שאם הוא לא מסנוור ואורו מאיר בחורין ובסדקים מותר, והגרמ"פ כתב שעדיף פנס מנר, והגרש"ז כתב שמלכתחילה אין ראוי לשנות ממה שקבעו חז"ל להדליק בנר, אך אם אינו יכול להדליק לאור הנר יכול להדליק לאור פנס, וכן דעת השה"ל שאם הוא חושש שמא ידלק המקום מותר, אמנם דעת הגרנ"ק שאין לבדוק לאור פנס, אך אפשר להשתמש עימו בתור מסייע לנר, וכן דעת האור לציון, וסיים שאם אין לו נר יבדוק עם פנס בלא ברכה.
- האם צריך לכבות את האור בבדיקה, דעת השבה"ל הגרמ"פ הגרי"ש והגרנ"ק החזו"א והסטייפלער שאין צורך לכבות, ועדיין להשאירו דלוק אם זה מסייע לו בבדיקה.
- את הספרים, לבדוק מפירורים, דעת החז"א שאין צריכים לבודקם לאור הנר, אלא לאור יום או לאור חשמל.
- המקומות שצריכים בדיקה, הם המקומות שמכניסים בהם חמץ, וכותב המ"ב שאפילו במקום שלא מכניסים שם חמץ אלא משתמשים בו עם חמץ לפרקים, חוששים שמא הוא הכניס שם חמץ ולאו אדעתיה.