העבירות שהפכו למצוות
לפני ימי מלחמת העולם השנייה היה מאוד מקובל באירופה לנסוע למרחצאות של מים חמים.
היו מקומות שונים ששם היו מעיינות של מים מינרליים חמים נובעים מהאדמה, היו רוחצים במים האלו, היו גם שותים מהמים, וזו הייתה רפואה פופולרית לכל מיני חלאים ומיחושים.
ברור שלא לכל דבר המרחצאות האלו עוזרים, אבל גם אז ידעו שיש דברים שזה לא עוזר כלום, ויש סוגי מחלות שזה אפילו מסוכן להיות שם, לרחוץ ולשתות מהמים האלו.
היה יהודי אחד שרח"ל סבל ממחלה קשה והוא ניסה למצוא לעצמו ארוכה ומרפא.
ככל שהוא הסתובב אצל הרופאים, קצרה ידם מלהושיע אותו.
ואז אותו יהודי חשב לעצמו: למה שלא ניסע לאחד מהמרחצאות האלו, היו אז נוסעים לצ'כיה, שם היה את הערים המפורסמות מרינבאד וקרלסבד ועוד. אולי המים המינרליים האלו יושיעו אותו.
הוא פנה לאחד מהרופאים הבכירים שהיו בעירו, רופא שהיה לו מהלכים בחלונות הגבוהים ביותר, שכן הוא היה רופא שגם עבד אצל המלך, והתעניין אצל אותו רופא גדול על הרעיון שנפל לו: לנסוע למרחצאות בשביל מחלתו.
הרופא שמע את הרעיון וגער בו: אתה ממש מסכן את עצמך. המרחצאות האלו לא רק שהם לא יעזרו לך כלום, הם ממש יסכנו אותך.
אבל החולה כבר היה מיואש. רפואה אחרת הוא לא ידע, לרופאים לא היה מה להציע לו, והוא החליט לנסוע לשם.
המקובל היה שהטיפול במרחצאות האלו, זמני הרחיצה ושתיית המים היו נקבעים על ידי הרופאים שנתנו את המינונים המדויקים.
החליט האיש שבוודאי באחד מערי המרחץ האלו הוא כבר ימצא רופא שבוודאי יעזור לו ויסכים איתו שזו רפואה.
הוא מגיע לשם, ודבר ראשון הוא הולך להתרחץ לכמה שעות וגם שתה כמה כוסות של המים.
אחרי זה הוא פונה לרופא המקומי ומספר לו שכך וכך הוא חולה, ועכשיו הוא בא לכאן בכדי להתרפא, ושהרופא ייתן לו מרשם מדויק על אופן הרחיצה והשתייה של המים.
הרופא המקומי פתח עליו זוג עיניים: קרה לך משהו? מי הרופא שהמליץ לך לבוא לכאן? אתה לא יודע שלא רק שזה לא רפואה בשבילך, זה פשוט סם המוות עבורך.
החולה התחיל להתגמגם שהוא כבר התרחץ ושתה מהמים.
הרופא נבהל עוד יותר ואמר לו שיחזור במהרה לביתו כי הוא כבר מסוכן מאוד, ואם הוא ימהר הוא עוד יספיק להפרד מהילדים ומכל המשפחה.
ההוא, קיבל פחד אמיתי והתחיל לחזור לביתו.
בדרך הוא עבר בעיירה המפורסמת לעלוב, שם היה גר הרבי הקדוש רבי דוד מלעלוב.
הוא כבר היה שם, אז הוא נכנס לרבי והתחיל לבכות לפניו על המחלה שיש לו ועל כך שהוא נסע למרחצאות ושם הוא רק נהיה יותר מסוכן, ועכשיו הוא ממהר לביתו.
נענה רבי דוד לעלובער ואמר לו: בני, אל תפחד הכל יהיה בסדר בעז"ה. הנה דבר ראשון תעשה "לחיים". רבי דוד לעלובער מוציא בקבוק יי"ש איכותי, אלכוהול חזק, ונותן לו כוסית מלאה לשתות.
החולה קצת חשש, כי הוא ידע שאלכוהול מסוכן לו. אבל אם הרבי נותן – אז שותים. הוא שתה את הכוס ואמר לרבי "לחיים".
אצל חסידים כידוע לא שותים משקה בלי לאכול משהו, לקח הרבי כיכר של גבינה קשה ומלוחה, חתך לו מזה כמה פרוסות יפות, ונתן לו לאכול.
היהודי אוכל, ואז הרבי אומר לו: אין לך מה למהר, אתה בוודאי עייף מהנסיעה הבהולה – תשאר כאן לישון ומחר תמשיך בדרכם בריא ושלם.
בלילה הוא ישן טוב, ובבוקר הוא קם, ולמרבה הפלא הוא מרגיש שהוא בריא לחלוטין, בריא ושלם.
הוא נכנס לרבי דוד מלעלוב להפרד, הודה לו מאוד על המופת הגלוי, והמשיך בדרכו.
הוא מגיע לעירו, והוא מחליט שלפני שהוא הולך לביתו – הוא חייב לבקר אצל הרופא שטיפל בו, זה שאסר עליו לנסוע למרחצאות.
שמו של הרופא היה ד"ר ברנרד, הוא דופק אצלו בקליניקה, וד"ר ברנרד מסתכל עליו משתומם. משהו לא מסתדר לו.
היהודי נכנס ומתחיל לספר לו את מה שעבר עליו בתקופה האחרונה: שהוא נסע למרחצאות ושהוא רחץ שם ושתה מהמים, ואז כשהזהירו אותו שהוא עומד למות הוא מיהר לחזור לביתו, אלא שבדרכו הוא עבר אצל הרבי מלעלוב שכיבד אותו לשתות אלכוהול ונתן לו לאכול גבינה קשה ומלוחה ואז הוא בירך אותו, והנה כעת אני כאן כדי שהרופא יבדוק אותי.
ד"ר ברנרד היה בהלם והוא התקשה להגיב: זה פשוט לא ייתכן שאתה בחיים, המרחצאות האלו, האלכוהול ששתית, הגבינה המלוחה שאכלת – כל אלו הם סם המוות עבורך. והנה כעת אני רואה שלא רק שזה לא סיכן אותך – הנה אתה עומד לפני ואתה נראה בריא ושלם.
ד"ר ברנרד אכן בדק את החולה פעם ופעמיים והוא לא הפסיק להשתאות: זה "נס רפואי" של ממש! מעולם לא ראיתי ולא שמעתי דבר כזה! מי הצדיק שבירך אותך? מי הצדיק שהצליח לרפא חולים באמצעות סם המוות? האם נראה לך שהוא יסכים לברך גם אותי?
אותו רופא היה יהודי שלא שמר תורה ומצוות. היות שהוא היה קרוב למלכות הוא היה מתנהג כאחד האצילים הגויים, הוא לא הקפיד על כלום, ומי שלא ידע את העבר לא יכול היה להאמין שהשם האמיתי של ד"ר ברנרד זה למעשה "חיים דוד" אלא שהוא שקע בתוך אותם מקומות טמאים. ולכן הוא לא ידע האם הצדיק מלעלוב יסכים לקבל גם אותו לברכה.
נענה היהודי ואמר לרופא: הצדיק מלעלוב מקבל כל יהודי ויהודי בסבר פנים יפות – אני בטוח שגם אותך הוא יקבל כראוי ויברך אותך.
את הסיפור הזה סיפר הרבי הקדוש האבני נזר מסוכוטשוב, והוא אמר שהרופא ד"ר ברנרד קם ונסע ללעלוב, ושם הרבי מלעלוב החזיר אותו בתשובה שלמה, עד שהוא נעשה לאדם גדול מאוד, צדיק וקדוש, בעל רוח הקודש.
מעניין לדעת שגם אחרי שהוא כבר התפרסם כצדיק גדול, עדיין הוא היה ממשיך במלאכת הרפואה בקדושה וטהרה.
*
לא נאריך כעת בפרטי חייו ופעליו של הרופא שנודע בשמו: ר' חיים דוד דוקטור, ונעבור דווקא לערוב ימיו, כשהוא עצמו כבר חלה את חליו האחרון שממנו לא קם, הגיע לבקר אותו הרה"ק התפארת שלמה מראדומסק ומצא אותו בוכה.
התפארת שלמה היה סבור שרבי חיים דוד בוכה בגלל שהוא נזכר בכל מעשיו הרעים שעשה לפני שחזר בתשובה, בכל העבירות והחטאים, וכעת הוא מצטער עליהם. אמר לו התפארת שלמה: רבי חיים דוד: מנע קולך מבכי! הרי כבר נאמר "והימים הראשונים יפלו", ולכן אין לך לחשוש מכל מה שעשית בימים הראשונים.
נזעק רבי חיים דוד ואמר: מה פתאם יפלו – רצוני שהם יעמדו.
לא הבינו בתחילה מה הוא מתכוון, אבל רבי חיים דוד המשיך והסביר:
חז"ל אומרים שבתשובה מיראה – זדונות נעשים כשגגות! ובתשובה מאהבה – זדונות נעשים כזכויות! אני ב"ה זכיתי לשוב בתשובה מאהבה – אני צריך כל עבירה ועבירה שעשיתי, כי כל עבירה נעשתה מצוה, ואדרבה, עבירה גדולה נעשתה מצוה גדולה.
*
את הסיפור הזה סיפר הרבי הקדוש הבית ישראל והוא הסביר על פיו את הפסוק האמור בפרשת השבוע: 'וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת פִּינְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם'. מסביר רש"י: מבנות פוטיאל – מזרע יתרו שפטם עגלים לעבודה זרה.
שואלים המפרשים: מה קורה כאן? איך מכנים את יתרו בשם פוטיאל ומרמזים על זה שהוא פיטם עגלים לעבודה זרה, הרי אסור לומר לבעל תשובה 'זכור מעשיך הראשונים', אסור לומר לגר צדק: זכור מעשה אבותיך. והנה כאן מזכירים ליתרו את החטאים שלו בצורה כזו מפורשת.
אמר הבית ישראל:
יתרו, בדיוק כמו רבי חיים דוד דוקטור, לא הסכים לוותר על אף עבירה.
יתרו לא התבייש בעבירות הללו, זו לא היית פגיעה בו, אדרבה, זה היה עבורו כמו אבנים טובות ומרגליות.
הוא הרי חזר בתשובה מאהבה, העבירות שלו התהפכו למצוות, והעבירות הכי חמורות, הפיטם עגלים לעבודה זרה נהיה למצוה ענקית.
הוא התגאה בזה ששמו פוטיאל – כי הוא ידע שאלו הם מצוות מיוחדות ונדירות שהוא זכה בהם בזכות התשובה מאהבה שלו.
*
כמה מתאים הרעיון הנפלא הזה להימסר מידיו הקדושות של רבינו הקדוש הבית ישראל שכל ימיו היה עסוק להוציא יקר מזולל, לשמור על הקדושה ועל הטהרה, לבנות את חומות הדת. וגם לאלו שנכשלו, גם לאלה שטבעו, הוא הושיט יד תומכת, הוא שלח להם חבל ושלף אותם מהבוץ.
והוא הבטיח להם תמיד שאדם אסור לו להתפעל מכל מה שהוא עבר כי תמיד הוא יכול להתחיל מחדש, ואם הוא זוכה – הרי שדווקא הקשיים שלו מהעבר – הם אלו שנהפכים לזכויות ועוזרים לו להתקרב יותר ויותר.
1/28