שאלה: מעשה בחתן שבעת האירוסין אמר לו חותנו שיקנה לעצמו ש"ס באחת מחנויות הספרים והוא ישלם בעבור הקניה. באותו הזמן עשו בחנות ספרי 'אור החיים' מבצע, שכל הקונה מעל מאה ש"ח נכנס להגרלה על מתנה מסויימת. החתן קנה את הש"ס בסניף שלהם בבית שמש ונכנס להגרלה וזכה בגורל. ונשאלה השאלה, האם הזכייה שייכת לחתן שקנה את הש"ס בפועל, או לחותן ששילם עבור קניית הש"ס.
תשובה: הסכימו הפוסקים שליט"א שהזכייה שייכת לחתן, שהוא בעל המתנה והוא גם הקונה בפועל. אמנם עדיין יש להסתפק במעשה דומה לזה, שאירע בחתן שאמר לו חותנו שיקנה מתנה נאה עבור הכלה לפי בחירתו, והחותן ישלם את דמי הקניה במקומו. וכך עשו, וזכה החתן בהגרלה. ובנידון זה החתן הינו שליח בעלמא של החותן, והספק הוא האם הזכייה שייכת לשליח או למשלח.
והשיב הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א שיש לעשות פשרה ויחלקו ביניהם את הזכייה חלק כחלק. וכן הורה הגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א, ואמר דכן יש לנהוג בכל שליח, כמ"ש השו"ע חו"מ סימן קפג ס"ו: "היה השער קצוב וידוע, והוסיפו לשליח במניין או במשקל או במידה, כל שהוסיפו לו המוכרים הרי הוא של שניהם, וחולק התוספת השליח עם בעל המעות", ע"כ.
והגאון רבי משה שאול קליין שליט"א אמר לי, דמדברי הסמ"ע סקי"ח מבואר, שאם החנות נותנת הוספה בגלל השליח בלבד, יחלקו השליח והמשלח. ואם ההוספה אינה בגלל השליח דווקא, אלא כל קונה היה מקבל את ההוספה, שייכת ההוספה למשלח בלבד. ולפ"ז בנידון דידן שייכת הזכייה בהגרלה לחותן ולא לחתן, שהרי אין המבצע וההגרלה מחמת השליח כלל. וכן הסכים הגאון רבי מנדל שפרן שליט"א.
והגאון רבי חיים אהרן מונדרר שליט"א מבית שמש אמר לי, שיש לחלק בדבר, דאם החותן לא הגביל את החתן לקנות מחנות זו דווקא, והחתן היה יכול לקנות בכל חנות שירצה, אז יש לומר דהחתן יש לו צד זכות במתנה זו, שהרי הוא סיבת הקניה שם דווקא, ולכן חולקים ביניהם במתנה שעלתה בגורל. אבל אם החותן התנה עמו שיקנה שם דווקא, בוודאי אין להחתן צד זכות במתנה והכל שייך לחותן.
('וישמע משה', קרח תשע"ח)