תמלל וערך: יעקב א. לוסטיגמן
"בחורים יקרים, אני מקנא בכם על הזכות שנפלה בחלקכם, שזכיתם לשמוע משנה סדורה ולקבל תשובות חדות וברורות מפי גדולי ראשי הישיבות, הגאונים שליט"א, דבר שאני ורבים אחרים לא זכו לו לפני עלותם לישיבה הגדולה, וגם במהלך שנות לימודם בישיבה".
את הדברים הללו אמר הרה"ג ר' בנימין בירנצוויג שליט"א, בסיומו של השו"ת המיוחד שהתקיים במסגרת 'סדר הכנה' של 'דרשו', עם ראשי הישיבות, הגאון רבי שרגא שטיינמן ראש ישיבות 'אורחות תורה' ו'קהילות יעקב', והגאון רבי נפתלי קופשיץ שליט"א, מראשי ישיבת 'בית מדרש עליון'.
הרב בירנצוויג, ר"מ בישיבת 'אמרי משה' בירושלים, הציג בפני ראשי הישיבה שליט"א את השאלות שנשלחו מבעוד מועד על ידי הבחורים המשתתפים בכינוס המיוחד שכל כולו הכנה והיערכות נפשית ורוחנית לקראת עלייתם לישיבה הגדולה בתחילתו של זמן 'אלול' הבעל"ט.
שטייגן בלילה, או שחרית בישיבה?
השאלה הראשונה אותה הציג הרב בירנצוויג בפני ראשי הישיבה עסקה בסוגיית התפילה בישיבה: "לא פעם נתקל בחור בהתלבטות קשה. הוא מרגיש שיש לו יכולת לעשות יותר 'שטייגן' בשעות הלילה, אחרי הסדרים. מאידך הלימוד עד שעה מאוחרת גורם לו לקום באיחור ולהפסיד את התפילה בישיבה, או לחלופין הוא כן מצליח לקום בשעה הרגילה אבל אז הוא יותר עייף ופחות מרוכז בתפילה, וכך הוא מפסיד את המעלה שיש בתפילה בישיבה.
"מה היא הדרך הנכונה שהבחור צריך ללכת בה, ועד כמה התפילה דווקא בישיבה חשובה כל כך. האם היא עדיפה על הלימוד בהתמדה גדולה בשעות הלילה?".
ראש הישיבה הגאון רבי נתן קופשיץ השיב על שאלה זו ובתחילת דבריו הביא הגמרא (נדה ע:): "מה יעשה אדם ויחכם? אמר להן ירבה בישיבה וימעט בסחורה. אמרו הרבה עשו כן ולא הועיל להם… אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו, שנאמר: כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה".
"מוכח מדברי הגמרא", אמר ראש הישיבה, "כי אין כל אפשרות להיות תלמיד חכם מבלי שיבקש רחמים ממי שהחכמה שלו.
"ברור כשמש שכשאדם מתפלל בישיבה באופן מסודר, התפילה שלו היא עם כוונה גדולה יותר, בצורה מעולה יותר. אין ספק שהצורה של 'יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו' היא הרבה יותר מעולה והרבה יותר גבוהה בישיבה מאשר מתפללים בשטיבל בשעה מאוחר וכדו'…".
ללמוד מבנות צלפחד
"בהזדמנות זו אני רוצה לומר רעיון נוסף", אמר הגר"נ, "הדבר נוגע באופן כללי לשמירת הסדרים. בחור יכול לומר למה בעצם אני צריך להתפלל בישיבה? הרי אין דרישה כזאת בהלכה, להתפלל דווקא בישיבה.
"פרשת 'מסעי', היא למעשה הסיום של התורה, לפני ספר 'דברים' שהוא משנה תורה ושאמרו משה רבינו. ומה כתוב בסוף פרשת מסעי? כיצד מסיים הקב"ה את התורה? בסיפור המעשה של בנות צלפחד שהיו לבני דודיהן לנשים.
"לכאורה יש לתמוה על כך. יש הרבה מאוד פרשות אחרות שהיו יכולות להיות כביכול סיום יותר מוצלח, למה דווקא הסיפור של בנות צלפחד?
"אומר הספורנו שבנות צלפחד לא היו מחויבות להינשא לאנשים מבני משפחת אביהן. התורה אומרת "לטוב בעיניהן תהיינה לנשים", ובכל זאת הן בחרו דווקא בבני דודיהן, כי הן הבינו שזה רצון ה'.
"זה יסוד גדול מאוד. לא כל דבר מגיע בצורה של ציווי. יש דברים שבאים בדרך של 'רצון ה'. אף אחד לא מכריח אותך, אבל אם אתה רוצה לעשות את רצון ה', אתה תנהג בדרך זו ולא בדרך אחרת. זה הסיום של חומש במדבר. כי כשאדם עושה את רצון ה' גם במקום שאינו מחויב לו, הוא מוכיח על כל השאר שהוא לא עושה את זה רק מתוך הפחד מהעונש או מסיבות אחרות, אלא כי הוא מבין שכל מצוות התורה הן לטוב לנו לחיותנו כיום הזה.
"נכון שלפעמים השטייגען בלילה הוא יותר מוצלח, אבל להתפלל בישיבה בצורה מעולה יותר, זהו רצון ה', ולכן זה חשוב יותר מכל השיקולים האחרים. כמובן שבמקרים חריגים ובזמנים חריגים ייתכן שצריך לנהוג אחרת לאחר שעושים שאלת חכם ומתייעצים עם הצוות הרוחני בישיבה, אבל לוותר בלי סיבה מיוחדת על התפילה בישיבה לטובת השטייגען בלילה, זה סותר את מה שאומרת הגמרא שצריך לבקש רחמים ממי שהחכמה שלו".
איך מצליחים לקום בבוקר?
הרב בירנצוויג עובר לשאלה הבאה, שעוסקת בחיפוש אחר עצה כיצד ניתן יהיה לקום בבוקר ולהתגבר על היצר הרע שמפיל על האדם עצלות וכבדות ומנסה למנוע אותו מהשכמה בזמן לתפילה ולסדרי הישיבה.
"במאמר המוסגר אציין כשנכנסנו למרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א, והצגנו בפניו את השאלה הזאת הוא הציע להניח 'שעון מעורר'… ואת זה מציע מי שאינו זקוק לשום מעורר חיצוני כדי להתגבר כארי לעבודת ה', אז בוודאי שזאת עצה טובה למי שעדיין זקוק לעזרים חיצוניים…".
על שאלה זאת השיב ראש הישיבה הגאון רבי שרגא שטיינמן שליט"א, שפתח בשאלה מדוע מתחילים ששת סדרי המשנה דווקא במצוות קריאת שמע.
"רבי יהודה הנשיא יכול היה למצוא מצוות חמורות יותר מקריאת שמע כדי לפתוח בהן את הש"ס. איסור שבת זה בסקילה, על קריאת שמע אין עונש בידי אדם, ואפילו לא מיתה בידי שמים, אז למה באמת קריאת שמע היא המצווה הראשונה שבה עוסקת המשנה?
"התשובה היא שקריאת שמע זה ענין של קבלת עול מלכות שמים. זאת גם הסיבה שהשו"ע נפתח בהשכמת הבוקר, יתגבר כארי לעשות רצון בוראו, אדם צריך מיד עם קומו משנתו לחשוב מי אני? מה תפקידי כאן בעולם. מה הקב"ה רוצה ממני עכשיו.
"יתירה מזאת, בתנא דבי אליהו כתוב שאדם צריך להתפלל על כבודו של הקב"ה, על כבודם של ישראל, על ירושלים ובית המקדש, ומי שמתפלל כך כל ימיו זוכה לרוח הקודש.
"מוסיף ה'מסילת ישרים' על דבריו ואומר שאסור לאדם לומר מי אני שאתפלל על כבוד הקב"ה… אני כזה קטן ושפל איך אני יכול להתפלל על דברים נשגבים כל כך? אני צריך להתפלל על כל עם ישראל, על כבוד ירושלים? איך אוכל להראות את פני בתפילה כזאת?
"אלא לפיכך נברא האדם יחידי, שיאמר "בשבילי נברא העולם". אני יכול ואני צריך להתפלל על כבוד הקב"ה, התפילה שלי נשמעת, היא חשובה בעיני הקב"ה. יש חשיבות גדולה למעשים שלי. על זה נאמר כשאתה מתפלל תהיה תפילתך תחנונים ואל תהי רשע בפני עצמך. דע לך שהתפילה שלך חשובה מאוד מאוד.
"אדם שקם בבוקר עם המחשבה הזאת, שהוא צריך עכשיו לקבל עול מלכות שמים, ועם הידיעה הזאת שהקב"ה יושב ומצפה לתפילתו, ושלתפילה שלו יש כח עליון בשמי מרום, זה חייב לעורר אותו. איך אפשר להמשיך לישון כשיודעים וחושבים על כל זה?!"
כיצד נתחבר למילות התפילה?
בהמשך התייחס הגר"ש שטיינמן לשאלה נוספת בעניין התפילה, במענה לשאלת בחור שהלין על כך שהוא אינו מרגיש חיבור פנימי למילות התפילה, וממילא קשה לו להתפלל בכוונה.
על כך השיב הגר"ש שכדאי להתחיל מבקשות פרטיות שאדם מבקש על צרכיו ב'שומע תפילה' וב'אלוקי נצור', על כל עניין שהוא. אפשר לבקש על ההצלחה בלימודים, על החברותא, על הבגדים הישנים שהוא רוצה להחליף בחדשים ועל כל עניין רוחני וגשמי, וכך, כשיתרגל לשפוך שיח לפני בורא עולם במילותיו שלו ועל הדברים הבוערים לו, יוכל הבחור להתרגל בהמשך, אט אט, להתפלל גם את מילות התפילה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה ביתר כוונה וביתר השתפכות הנפש מעומק לבו.