'תיקון', משניות או גמרא? – במה יש לעסוק בליל חג השבועות?
על פי הזוהר והאריז"ל יש לומר בליל חג השבועות את סדר 'תיקון ליל שבועות'; והחתם סופר נהג לאומרו יחד עם כל תלמידיו. מאידך, יש אומרים שאמירת ה'תיקון' נועדה בעיקרה עבור אלו שאינם לומדי תורה, אך הלומדים יעסקו כל אחד בענינו.
ובנוגע ללימוד משניות – יש שכתבו שיש לעסוק בו לאחר לימוד תורה שבכתב; אך יש אומרים שאין זה נכון ללמוד משניות בלילה זה. מאידך, יש שכתבו שעיקר העיסוק בלילה זה יהא בתורה שעל פה.
ויש שכתב שאף מי שחשקה נפשו בתורה שבעל פה, יאמר תחילה את ה'תיקון', אך בחורים הלומדים בישיבה יעשו כהוראת רבותיהם.
[ביאורים ומוספים דרשו תצד, 3]
כיצד ינהג הנֵעור בלילה לגבי ברכות התורה וברכות השחר?
בזוהר הקדוש כתוב שחסידים הראשונים היו נעורים במשך כל ליל השבועות ועוסקים בתורה, וכבר נהגו כן רוב לומדי התורה. ומנהג זה הוא 'תיקון' לכך שישראל היו ישנים כל הלילה, והוצרך הקב"ה להעירם כדי לקבל התורה.
ומי שלא ישן כלל במשך הערב והלילה, יברך בבוקר את ברכת 'על נטילת ידים' לאחר עשיית צרכיו, יחד עם ברכת 'אשר יצר', וכן את שאר ברכות השחר מ'אשר נתן לשכוי בינה' עד 'הנותן ליעף כח'.
אך לא יברך את ברכות 'אלקי נשמה', 'המעביר שינה', 'על מצות ציצית' על 'טלית קטן', וברכות התורה – שלגביהן נחלקו הפוסקים אם הוא מחויב בהן, ויֵצֵא ידי חובתו בשמיעה מאחר, (מלבד ברכת 'טלית קטן', שיוכל 'לפוטרה' בברכת ה'טלית גדול', אם הוא לובשה).
ובמקרה שישן ביום שלפני לילה זה במשך מחצית השעה ויותר – נחלקו הפוסקים אם רשאי לברך בבוקר את ברכות התורה.
[משנ"ב תצד, א; ביאורים ומוספים דרשו, 7-8; וראה שם, 6]