היה זה בעיצומו של יום הפורים, בעיירה בנדין שבפולין. ככל עיירה יהודית אחרת, גם העיירה בנדין צהלה ושמחה. זה עתה הסתיימה קריאת המגילה, והכל יצאו מבית הכנסת, לתור אחר אביונים לקיים בהם את מצות היום, כשהם נושאים מגשי דגים ובשר כמשלוחי מנות לידידיהם ומכריהם.
הרחוב המה מאדם, כולם היו עסוקים וטרודים, רצים ממקום אחד למשנהו, עליזים במצוות היום. בבית הכנסת הקטן, ישב על מקומו הקבוע יהודי אחד, שהיה היחיד באותה שעה בבית הכנסת. אוירת החג כאילו דילגה עליו, יש לו עוד פנאי לקיים את מצוות היום במשתה ושמחה, וגם את הרגעים הללו הוא מנצל לאהבת חייו ומשוש נשמתו – התורה הקדושה.
היה זה הגאון רבי זאב נחום בורנשטיין זצ"ל, מחבר הספר 'אגודת אזוב', מתלמידי החכמים הבולטים שבבנדין, שנודע גם בהתמדתו המופלגת, ולימים כיהן כרב העיר ביאלא. הוא סידר את יום הפורים מראש באופן כזה, שיוכל לקיים את כל מצוות היום בהידור רב, לתת לאביונים מהודרים כדי סעודתם בשעה מוקדמת, וגם לחלק משלוחי מנות לקרוביו. עוד יישארו כמה שעות טובות במשך היום עד שייטול ידיו לסעודה, ואותן הוא בחר לנצל בשקידה בלימוד התורה.
רבי וולוויש – כפי שכונה הגאון בפי כל קרוביו ומכריו, עסק בתורה בשמחה ובהתמדה, כשהאוירה החגיגית מקיפה וממלאת אותו אך לא פוגעת בריכוזו בתורה הקדושה.
באותה עת, כשהרחוב המה ובית המדרש היה שקט, כשהכל התרוצצו ורבי וולוויש ישב ולמד – התחילה בשמים סערה גדולה מאוד: הרי אף יהודי לא למד באותו זמן, אף לא אחד! העולם כולו שבת מלימוד התורה, ורק רבי וולוויש הוא שאחז בעוז בגחלת התורה, ולמד בהתמדה בעיצומו של יום הפורים הסואן!
הרי לימוד התורה הוא מה שמחזיק את העולם, ואם היה רגע בו אף יהודי לא היה לומד – הרי באותו רגע לא היה קיום לעולם כולו! ובשעות הללו שרבי וולוויש היה היחיד בעולם שעסק בתורה, אמנם הוא היה שקוע בלימודו ולא ידע מכלום, אך בשמי שמים סערו הרוחות וגעשו, כי הוא שהחזיק בלימודו את העולם כולו! לפיכך, הוחלט מיד להעניק לו מתנה יקרת ערך במיוחד: כשם שבאותן שעות בפורים הוא היה היחיד שהאיר את העולם בתורה, כך יזכה לבן שיאיר את שמי העולם בתורתו!
בחלוף שנה וחצי, ביום כ"ה בתשרי תקצ"ט, נולד לרבי וולוויש בן, ונקרא שמו בישראל 'אברהם'. ויגדל הנער ויגמל, עד שהפך לגאון הנודע בעל ה'אבני נזר', שספריו מאירים ללומדי התורה כבר יותר ממאה שנים, והכל נפעמים מגאונותו העצומה ובקיאותו החריפה!
הסיפור כולו, כפי שנחשף בידי חותנו – הרה"ק מקוצק, הובא כאן מהספר 'שר התורה מסוכטשוב', כדי להאיר לנו: יום הפורים מלא וגדוש, עמוס במצוות ובמעשים טובים. כולם ממהרים, מתרוצצים, צריכים להספיק אינסוף ביקורים, מטלות, משלוחים, תחפושות, אביונים, מנות, סעודה ושמחה… ביום הזה קיימו היהודים וקיבלו עליהם באהבה את התורה. כמה כדאי למצוא זמן, לתכנן מראש שעה, בה נשב ונלמד ונעסוק בתורה ביום הפורים, נפתח לנו את שערי השפע ביום הגדול ביותר בשנה, כדי שנזכה לאור התורה באהבה כל ימות השנה!
פניני פרשת השבוע, הובא בגיליון 'דרישה וחקירה'