בפרשתנו מסופר שאחרי שיצחק אכל ושתה מהמטעמים של יעקב הוא ביקש דבר נוסף – "ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי…". מדוע ביקש זאת יצחק? הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל הסביר זאת באמצעות מעשה מעניין שאירע במרוקו בתקופת מלחמת העולם השניה.
וכך סיפר: "במרוקו היה פעם מלך חכם. הוא היה מלך בזמן שהנאצים נכנסו למרוקו. מרוקו היתה אז תחת השפעה של צרפת, שנכנעה להיטלר יש"ו, והם נתנו להם יד חופשית להסתובב היכן שרוצים. בצרפת עצמה הגרמנים עשו הרבה משלוחים של הרבה יהודים לאושוויץ. אח"כ המשיכו למרוקו, במרוקו הם לא התעכבו לשם כיבוש, כי מרוקו היתה אצלם רק תחנת מעבר להגיע לארץ ישראל דרך מצרים. המטרה – להגיע לירושלים.
"כשהגרמנים היו במרוקו, המלך היה בסכנה גדולה. הוא פחד שהגרמנים יהרגו אותו. פעם הוא נפגש עם הבבא סאלי – רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל. המלך אמר לו: 'אתה ודאי אוהב את בנך רבי מאיר? אני מבקש ממך שתברך את הבן שלך, עכשיו ברגע הזה, תכווין את המחשבות שלך לכך'.
"הבבא סאלי בירך את בנו, ואז אמר המלך: 'ואחרי שכבר בירכת את הבן שלך, תברך גם אותי שאשאר בחיים, שהגרמנים לא יהרגו אותי ואת הילדים שלי'. הבבא סאלי בירך גם אותו.
"לאחמ"כ שאלו את המלך: למה תיכף לא ביקשת שיברך אותך? הוא ענה: 'לפני שיברך אותי, רציתי שיהיה במצב רוח גבוה, שהרוחניות שלו תעלה. כשבירך את בנו הצדיק, ודאי כיוון. אני לא יהודי, ורציתי שהברכה שמברך את הבן הצדיק, אותו מצב רוח יישאר לו גם כשמברך אותי, שהוא באמת ירצה לעשות לי טובה וחסד לברך אותי'.
"המלך הגוי הבין את העניין הזה, שלפני ברכה חשוב שיהיה רגש של אהבה, לעורר את הרגשות…
"זה העניין שרצה יצחק – לעורר את האהבה בין המברך והמתברך. ה'חפץ חיים', היה ידוע שהברכות שלו מתקיימות, מפני שהוא אהב כל אחד ואחד מישראל. לכן בירך מכל הלב".
(גאון יעקב, גליון ד' תשע"ה)
תיקון טעות:
ציטוט: בפרשתנו מסופר שאחרי שיצחק אכל ושתה מצידו של עשיו הוא ביקש דבר נוסף – "ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי…". מדוע ביקש זאת יצחק? וכו'
צ"ל מצידו של יעקב, לא של עשיו.
(עד כמה שזה צייד)
בבה"ת.