יעקב א. לוסטיגמן
המחזה שנגלה לנגד עיני הבאים בשעריו של היכל בית המדרש 'משכנות יעקב', ברח' קהילות יעקב בבני ברק, היה מפעים ועוצר נשימה. בית המדרש מלא מפה לפה. מאות אברכים תלמידי חכמים במגוון גילאים ממלאים את בית המדרש. בדרך כלל מתלווה למחזה מסוג זה קול המולה של לימוד התורה, תנועות ידיים אינטנסיביות ואגודלים מתנופפים לכל עבר במלחמתה של תורה, אך הפעם שוררת בבית המדרש דממה מוחלטת.
כל אחד מאותם תלמידי חכמים מחזיק בידו עט, ועל השולחן שלפניו מונחת חוברת בה הוא ממלא שורות צפופות. זהו המבחן החצי שנתי שעורך ארגון 'דרשו' עבור משתתפי תוכנית 'קנין ש"ס'. במסגרת תוכנית זו נבחנים למעלה מאלף אברכים בששה מוקדים שונים ברחבי הארץ, על אלפי דפי גמרא.
סדר התוכנית הוא שהמבחנים הנערכים אחת לחצי שנה, כוללים בכל פעם את כל דפי הש"ס שנלמדו מתחילת המחזור הנוכחי, המחזור הי"ג, של הדף היומי ועד התקופה בה נערך המבחן. המטרה היא להגיע בסוף המחזור למבחן הכולל את כל דפי הש"ס, מהחל ועד כלה.
הפעם נכללו במבחן הגדול לא פחות מ-1,710 דפי גמרא… מתחילת מסכת ברכות עד אמצע מסכת בבא בתרא…
את המבחנים עורכים אברכים מכלל המגזרים, ובכל הגילאים. חלקם צעירים בשנות העשרים לחייהם, וישנם גם לא מעט ששיבה נזרקה בזקניהם. אחדים מהם אף מתקרבים לגבורות, אך החיוניות והרוח הצעירה לא עזבו אותם מעולם, והעובדה שהם משתתפים במבחן מאתגר כל כך, היא ההוכחה הטובה ביותר.
לא רק הגיל וההשתייכות המגזרית מגוונים כאן, אלא גם המעמד והמשרה בה נושאים הנבחנים הרבים. חלקם רבנים ויושבי על מדין, תלמידי חכמים מפורסמים ששמם יצא לשם ולתהילה בעריהם ובמקומות מושבותיהם, ואחרים אברכי כולל מן השורה, כאלה שאין להם בעולמם אלא סטנדר וכרך עבה של גמרא. פה ושם תוכלו למצוא אפילו אברכים שלא זכו לחבוש את ספסלי הכולל מבוקר ועד ערב. בהם כאלה שעובדים חצי יום, ומקדישים את חציו האחר ללימוד תורה במסגרות מסודרות, ואפילו כאלה שעובדים במשרה מלאה, ואת העיסוק בתורה הם עושים לפני ואח(ו)רי העבודה ואחריה.
עם כניסתי לבית המדרש, צדו עיני את דמותו של הרה"ג ר' מרדכי גנוט, עורך הלוח המפורסם 'דבר בעתו', בו הוא שוזר ביד אמן את דברי ימי העם היהודי, יחד עם המנהגים הנפוצים וגם אלו הנדירים הנהוגים בקהילות ישראל השונות, כשביני לביני הוא מצליח להביא את גרמי השמים, אלא והמעניין בלשונו הייחודית המתאפיינת בדקדוק חף מכל שמץ של עיוות, יחד עם בהירות יוצאת דופן, גמישות מילולית שאין שניה לה, המלופפת הומור דק ובשנינות ארומטית.
שלא תשתכח תורה
"בזכות 'קנין ש"ס' של 'דרשו', זכיתי לחדש נעורי כקדם", מתאר הרב גנוט את התרגשותו מהתוכנית המיוחדת. "במשך עשר שנים, בין השנים תשמ"ג – תשנ"ג, נבחנתי על כל הש"ס ב'מפעל הש"ס', וכמובן שיש לי כלפי המפעל המיוחד הזה הכרת הטוב מאין כמוה. הילדים שלי גדלו באווירה הזאת, של התאמצות והשקעה כדי לדעת את הש"ס, וב"ה זכיתי לראותם גדלים לתלמידי חכמים ומרביצי תורה, כל אחד בדרכו שלו, מי כמגיד שיעור בישיבה ומי בשיעורי ה'דף היומי'.
"בשנים האחרונות, הבנתי שאולי גם לנכדים מגיע לחוות את אותה החוויה, והחלטתי לחזור שוב למסלול של מבחנים על הש"ס. בדיוק באותה תקופה התחיל המחזור הנוכחי של 'הדף היומי', והבחנתי שמוקד הבחינה של 'קנין ש"ס' קרוב לביתי. חזרתי לזה שוב, וב"ה הדבר נותן לנכדים הרבה חשק רב ואהבת תורה. בעיתות שמחה כמו פורים, שמחת תורה וכדו', כשאנחנו בהתרוממות הרוח ומעט בגילופין, הם נהנים לצטט לי לשונות מרחבי הש"ס, ולראות אם אני יודע באיזו מסכת ובאיזה דף מופיעה לשון חז"ל זו, בנוסף להצגת חידות ומילתא דתמיהא. האווירה היא אווירה של לימוד, יגיעה ורצון עז לדעת את התורה כולה".
איך באמת מצליחים לזכור דפי גמרא רבים כל כך? איך מצליחים לגרום לכך שהלימוד יישאר בזיכרון ולא יפרח וייעלם לאחר תקופה?
"אני תמיד אומר על כך את מה שכתוב באיגרת הרמב"ן "וכאשר תקום מן הספר תחפש באשר למדת איזה דבר אשר תוכל לקיימו". הפשט הפשוט בדברי הרמב"ן הוא הלכה למעשה, למצוא משהו שאפשר לקיים מתוך מה שלמדת, אבל זה לא רק זה. יש כאן גם הדרכה מיוחדת: כשאתה לומד ואתה חושש לשכוח חלילה את מה שלמדת, תחפש דרך לזכור את הלימוד. לקיים אותו לאורך זמן.
"חז"ל אומרים (חולין עה:): מילתא דתמיהא מידכר דכירא להו לאינשי". אדם זוכר דברים מעניינים. צריך למצוא בלימוד חלקים שלא ייעלמו מהזיכרון, לעשות סימנים לכל אורך הדרך. אני תמיד משתדל למצוא דברים מעניינים בלימוד, כמו כמה פעמים מוזכרת שבת במסכת בבא קמא, או כמה פעמים מוזכר הענין של גזל במסכת סוכה, שאלו לא המסכתות בהן אמורים נושאים אלה להימצא, לכאורה. כך למשל זוכרים את העניין של שור המועד לשבתות ולא לימות החול, או אם שָׁמִים בגדי שבת של יתומים, שאלה נושאים הקשורים לשבת – וישנם עוד ועוד – המוזכרים בבבא קמא, וכן על זו הדרך.
"אבל החלק החשוב ביותר בעניין הזה של זכירת הלימוד, הוא כמובן החזרה והשינון. גדלתי על הידיעה הזאת כתלמידו של כ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'ישועות משה' זצוק"ל. הייתי נכנס אליו עם קוויטל מדי ראש חודש. הוא ידע שאני נבחן ב"מפעל הש"ס" כסדר, ותמיד היה מודאג מכך פן אשכח את מה שלמדתי. בכל הזדמנות הוא היה שואלני אם בתוכנית זו או אחרת של לימוד הש"ס חוזרים מספיק על הלימוד כדי שלא לשכוח, והיה רגיל לצטט את רש"י במסכת תענית (ז' ע"ב), שם הגמרא ממשילה את לימוד התורה לשלושה משקים שנפסלים בהיסח הדעת, יין, חלב ומים, ורש"י מסביר שכשם שמשקים אלו נפסלים בהיסח הדעת כך דברי תורה "אם אינו חוזר עליהם תמיד", הם משתכחים חלילה.
"המבחנים ב'דרשו', מאלצים את הלומדים והנבחנים לחזור כל הזמן, להיזהר כל העת שלא להגיע חלילה להיסח הדעת. והלומדים מוצאים את הדרכים שלהם כדי לאלץ את עצמם לזכור את הכל, אם באמצעות סימנים, סיכומים או דרכים רבות אחרות".
"יתירה מזאת, אני רוצה לציין לשבח את 'דרשו' על כך שאחרי המבחנים, הם גם נותנים לאחר מכן דף עם התשובות. מעבר לעובדה שהדבר מסייע לנבחנים לדעת אם הם ענו נכונה על השאלות או לא, יש בכך תועלת עצומה נוספת, שבכך מתאפשרת חזרה קצרה ומהירה, וגם מאפשר לנבחנים ללמוד מהדרך הנפלאה בה משיבים רבני 'דרשו' על המבחנים הללו תשובות קצרות וקלעות, שמלמדות אותנו, את הנבחנים, איך לענות בלי להיכנס לתשובות ארוכות ומפותלות, במקום שבו אין צורך לעשות זאת".
האם לדעתכם כל אחד מסוגל לכך? או שהרעיון של ידיעת הש"ס כולו נועד רק ליחידי סגולה בעלי כשרונות יוצאי דופן?
"הכשרונות חשובים, אבל הם חלק זניח מההצלחה בעניין הזה. מה שהכי חשוב הם רצון ורצינות. צריך באמת באמת לרצות לדעת את הש"ס, וצריך להתייחס לכך ברצינות ובכובד ראש, להתמיד ולהמשיך למרות הקשיים הרבים שצצים לכל אורך הדרך.
"כל אחד צריך למצוא לעצמו את המניעים שלו. מי שזכה ורצונו ללמוד תורה לשמה – אשריו ואשרי חלקו, אבל רובנו אמונים על דברי חז"ל (פסחים נ:) שקבעו שלעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה, כי מתוך שלא לשמה בא ללימוד לשמה. אדם שלומד, הראש שלו תפוס בלימוד, גם אם הוא לומד כי הוא רוצה להרשים אחרים, או כי הוא נהנה מהאתגר. עצם העובדה שהראש עסוק בלימוד זו כבר ברכה גדולה, כי בכך הראש אינו תפוס בדברים אחרים, חלילה. במשך הזמן התורה כבר תעשה את שלה, והמאור שבה יגרום לו לעסוק בה לשמה בעז"ה.
"כשיש רצון ויש מחויבות, מנצלים כל רגע פנוי. אם זה באוטובוס ואם זה בהמתנה בבנק או לרופא וכדו'. האצבע תמיד צריכה להיות בגמרא, כמו שהרמב"ם אומר בלשונו הזהב (הלכות ת"ת פ"ג ה"ד) שגם הנפנה לעסוק במצוה שאינה יכולה להעשות על ידי אחרים, עליו להיות נכון ומזומן לשוב מעשיית המצוה "וחוזר לתלמודו".
לפני ואחרי העבודה
לעומת הרב גנוט, שאיש אולי לא הופתע לראותו בין הנבחנים על 1,710 דפי גמרא, פגשנו כאן יהודי יקר העובד לפרנסתו כאיש מחשבים בכיר בחברה מסוימת. הוא התעקש שלא נפרסם את שמו, והסכים לשוחח אתו רק אחרי שהצהרנו שוב ושוב כי לא נחשוף את פרטיו האישיים.
יחיאל, כך נקרא לאותו אברך יקר לצורך העניין, הוא האדם האחרון שהייתם מצפים למצוא בעיצומו של מבחן על יותר מחצי מהש"ס: "למעשה למדתי את הש"ס בפעם הראשונה במחזור הקודם של הדף היומי", הוא מספר בגילוי לב, "אבל כשהגעתי לקראת סיום הש"ס, הבנתי שאני בעצם לא זוכר כמעט כלום. מצד אחד היתה לי תחושת סיפוק שזכיתי ללמוד את כל הש"ס, אבל גם הרגשתי החמצה גדולה – למדתי את כל הש"ס וכמעט כלום לא נשאר לי בזיכרון.
"ניסיתי לחשוב מה אני עושה כדי שבמחזור הבא אזכור טוב יותר את מה שאני לומד, והחלטתי להצטרף לאחי שהוא כן אברך כולל, ועורך את המבחנים במסגרת תוכנית 'קנין תורה' של 'דרשו', במסגרתה נבחנים מדי חודש על 30 הדפים שנלמדו בחודש האחרון.
"כשהתחלתי להיבחן, עלה במוחי רעיון שנראה אז תלוש מהמציאות: לנסות להצטרף לתוכנית 'קנין ש"ס' ולהיבחן על מאות דפי גמרא בכל פעם. לא חשבתי שבאמת אצליח להיבחן על כל הש"ס ואפילו לא על רבע ממנו, אבל חשבתי שאולי את המבחן הראשון, ואולי גם את השני אני אצליח לעשות. ניסיתי וב"ה הצלחתי, מאז אני ממשיך ומגביר את קצב הלימוד ככל שהתוכנית מתקדמת ומספר הדפים הולך וגדל".
כמה שעות ביום אתה משקיע בלימוד ובחזרה על דפי הגמרא?
"בימים רגילים אני משקיע בזה בין שלוש לארבע שעות. היות ואני עובד במשרה מלאה, אני מחלק את הלימוד כך שלפני העבודה אני לומד כשעה עד שעה וחצי את הדף החדש של אותו היום, חוזר עליו היטב משנן אותו כמיטב יכולתי, ובשעות הערב אני מקדיש כשלוש שעות נוספות לחזרה על הדף של אותו יום ועל דפים קודמים לפי תוכנית מסודרת.
"אבל כשמתקרב מועד המבחן, הכל משתנה. אני לוקח חופש מהעבודה כשלושה שבועות קודם לכן, מסתגר בחדר ומשקיע את כל היום שלי רק בחזרה ושינון של הגמרא.
"במסגרת התוכנית אנחנו צריכים להיבחן גם במבחנים החודשיים הרגילים של תוכנית 'קנין תורה', וגם לפני המבחנים הללו אני משקיע יום יומיים של חזרות אינטנסיביות. אחת לארבעה חודשים אנחנו עורכים את המבחן המסכם, בו אני משתתף אומנם, אבל בלי לערוך חזרות מיוחדות קודם לכן, וכמובן שהמבחן החצי שנתי זה החלק העיקרי בו משקיעים את כל הכח והוא בעצם המבחן האמיתי שמודד כמה באמת אני זוכר ממה שלמדתי בשנים האחרונות. המטרה היא כמובן להכיר בסופו של דבר את הש"ס, כך שלא תהיה סוגיה בש"ס שתהיה זרה לי חלילה. שלפחות אהיה במצב בו אני אוכל תמיד ללמוד כל דף בש"ס, לחזור עליו ולדעת שאני מכיר אותו, גם אם אני לא זוכר את כל הש"ס בעל פה".
מה אתה מייעץ לאנשים אחרים שעובדים במשרה מלאה, לדעתך הרעיון הזה מתאים גם להם?
"אני חושב שכל אחד, או כמעט כל אחד יכול לעשות זאת. "לא בשמים היא". מה שצריך זה עקביות וכוח רצון חזק. מי שיש לו את הנתונים הללו, יכול להצליח. ואני חושב שכדאי לעשות זאת בהקדם, אני מצטער שלא התחלתי עם זה בגיל צעיר יותר, כי בגיל צעיר יותר הלימודים חודרים לזיכרון בצורה טובה יותר. חבל לי מאוד שלא הצטרפתי ל'קנין ש"ס' כבר במחזור הקודם".
כל המשפחה לומדת ש"ס
הנבחן הבא שמגיש את החוברת לאחר שסיים להשיב על 90 השאלות בכתב ידו, הוא הרה"ג שבתי גוקוביצקי. אברך מן המניין בקהילה החרדית בחדרה. חצי יום הוא עוסק בהוראה, ובחצי השני הוא חובש את ספסלי הכולל. בחדרה מוכר הרב גוקוביצקי כ'יהודי של ש"ס', כמי שכבר השתתף בתוכנית 'קנין ש"ס' המחזור הקודם, ונבחן בהצלחה על כל דפי התלמוד הבבלי מהחל ועד כלה.
בשל היותו משתתף בתוכנית בפעם השניה, נדרש הרב גוקוביצקי להיבחן הפעם במסלול ב', בו נדרשים הנבחנים להיבחן לא רק על הגמרא עם פירוש רש"י, אלא גם על פירוש התוספות – "זו תוספת נכבדה מאוד למה שאנחנו צריכים ללמוד ולהיבחן עליו", הוא מספר בחיוך, "אבל אנחנו לא מתלוננים. אין סיפוק גדול יותר מלסיים את כל הש"ס עם התוס'…".
הרב גוקובצקי נראה סחוט ומאושר כשהוא מגיש את המבחן בסיומו: "זה כמו לטפס על האוורסט להבדיל", הוא מתאר את תחושתו, "השטייגען הכי גדול שאני עושה במהלך השנה הוא בחודשים תשרי וניסן, שבהם בדרך כלל קשה יותר ללמוד בגלל המטלות הרבות והמשימות שצריך להספיק לפני החגים.
"בחודשים אלו הכל נסגר. יושבים בבית המדרש מהבוקר ועד הלילה. בימים האחרונים שלפני המבחן זה מגיע לפעמים למצב כזה שמביאים לי את האוכל לבית המדרש. הלחץ גדול כל כך שאני לא מסוגל ללכת הביתה כדי לאכול. כל שניה יקרה וחשובה. כל המהות משתנה, אנשים יודעים שאי אפשר להתקשר אלי בחודשים אלו כי אני מתכונן למבחן הגדול. עכשיו אני צריך לסדר כל כך הרבה דברים שדחיתי בחודש האחרון, ה' יעזור לי…".
ומה לגבי הילדים? הם לא מרגישים מקופחים מכך שאבא נעלם להם מהבית לחודש שלם?
"אני לא נעלם להם לשום מקום. הם יודעים בדיוק איפה אני נמצא, ולמה אני נמצא שם. בבית תלויה טבלה גדולה עם רשימה של כל המסכתות בש"ס ולידן ריבועים ריקים. בכל פעם שאני לומד מסכת, הילדים מקבלים עדכון על כך ומדביקים מדבקה בריבוע המתאים. כך הם רואים כמה פעמים חזרתי על כל מסכת ממסכתות הש"ס בחודש האחרון. הם הולכים לישון בלילה וקמים בבוקר, מתרגשים לשמוע כמה התקדמתי. כל המשפחה שותפה לחוויה המיוחדת הזאת".
לפני שהצטרפת ל'קנין ש"ס' חשבת פעם על האפשרות שאולי יום אחד תיבחן על הש"ס כולו בחדא מחתא?
"היתה לי שאיפה כזאת, אבל היא היתה עמומה ובלתי ניתנת להשגה. לדעת את כל הש"ס? זה משהו שרק יחידי סגולה זכו לו בעבר. אבל עם התוכנית המיוחדת הזאת של 'דרשו', והגיבוש הזה לצד ה'מחייב' שתמיד דוחק בי, בדמות המבחן ההולך ומתקרב, כל אלו נתנו לי את האפשרות לעשות את הלא ייאמן. אני באמת רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי להודות לנשיא 'דרשו' רבי דוד הופשטטר שליט"א, ולכל הצוות הנפלא של 'דרשו' שבאמת העמידו בעשר אצבעותיהם את הפלטפורמה הזאת שמאפשרת לנו, הנבחנים, לעשות את הלא יאומן.
כך עושים את זה בפועל
אם היינו מנסים לשוחח עם כל אחד ממאות הנבחנים כאן, במוקד הבני ברקי של 'קנין ש"ס', היינו צריכים להדפיס ספר המתפרס על פני מספר כרכים עבי כרס. למרבה הצער נאלצנו להסתפק רק במעט מן המעט. אחד מהם, שהתנגד גם הוא שנכתוב את שמו בפרסומים פומביים, סיפר לנו כי הוא אברך כולל מן המניין, והוא דווקא לומד על פי תוכנית הלימוד של 'חברת ש"ס' בלייקווד:
"לומדים מדי יום את הדף של אותו היום ואת הדף של אתמול. אחרי שבוע עורכים חזרה נוספת, ועוד אחת כעבור חודש. החזרה החמישית היא כעבור שלושה חודשים, והשישית כעבור שנה. לאחר מכן חוזרים שוב על הדפים מדי שנה.
"מי שמקפיד על כך ולא נותן לעצמו לצבור 'חובות', יכול להצליח מאוד. כך נוצר סדר שבו אתה לומד מדי יום ששה דפים, הדף של היום, של אתמול, של לפני שבוע, של לפני חודש וכו'. אני באופן אישי משתדל לעשות את החזרה שבאה אחרי שנה, גם ביום שלמחרת, כך שיש לי כבר חזרה שביעית על הדפים. כיום זה כבר אוחז ב-15 דפים ביום, ואם אני חוזר גם על החזרה השנתית של אתמול זה יוצא מעל 20 דף. אבל אלו דפים שכבר למדתי וחזרתי הדק היטב, כך שהלימוד שלהם אינו אורך זמן רב".
ומה באשר לחזרה מיוחדת לפני המבחנים?
"לצערי אני לא מספיק להגיע לחזרה הזאת, כי אני עסוק בלימוד 20 דף מדי יום, ויש לי עוד לימודים מעבר ללימוד הש"ס. אבל לפני המבחנים אני חזור בקצרה מתוך הסיכומים המופיעים במהדורת 'עוז והדר', כדי לרענן את הזיכרון.
אתה מרגיש ש'קנין ש"ס' שינה לך את החיים?
"בוודאי. החיים השתנות מן הקצה אל הקצה, אבל השינוי הכי גדול והכי משמח מבחינתי, הוא בתקופות של בין הזמנים ובעיקר בערבי חגים. אם בעבר בקושי הייתי מוצא זמן ללמוד בזמנים הכי לחוצים בשנה, כיום אני יוצא לכל הקניות והמשימות הדחופות, רק אחרי שסיימתי את חוק לימודי בש"ס. לומדים כמה שעות ואחר כך הולכים לקנות ולבצע את שאר הדברים. כך אני יודע שהלימוד לא ידחק לפינה, ואם לא יהיה לי זמן, דברים אחרים, חשובים פחות, הם שיידחו למועד מאוחר יותר".
1/1841