יום חמישי ל' בשבט תשע"ח
כיצד ניתן לטפל בפצע שטחי בשבת?
פצע שטחי – שאינו גורם לכאבים שהאדם מוגדר מחמתם כחולה, וכן אין בו חשש להתפתחות זיהום מסוכן – אסור להניח עליו משחה או אבקת מרפא, וכיוצא בהן, בשבת.
ואם בערב שבת הניח על הפצע תחבושת הספוגה במשחה, ונפלה בשבת על גבי קרקע (ראה שו"ע שכח, כה) – אסור להחזירה למקומה כל עוד לא התייבשה המשחה.
ומותר לחבוש את הפצע בשבת בתחבושת, או ב'פלסטר', ללא משחה, משום שאין בכך רפואה לפצע, אלא מניעת זיהום וכאב בלבד.
[שו"ע שא, כב, ומשנ"ב עה, עו ו־עח]
המשמעות ההלכתית של תחבושת אלסטית לעומת תחבושת רגילה
תחבושת הספוגה במשחה ומונחת על גבי פצע – כיון שיש בה רפואה לגוף, מותר לצאת עמה בשבת לרשות הרבים.
ואם מטעמי נוחות כרך מעל גבי תחבושת זו תחבושת נוספת רב פעמית, כגון תחבושת 'אלסטית', שיש לה חשיבות – אינה טפֵלה לתחבושת התחתונה, ואסור לצאת עמה לרשות הרבים.
אך אם כרך את התחבושת בתחבושת רגילה, חד פעמית, אשר רגילים להשליכה לאשפה לאחר השימוש, הריהי טפלֵה לתחבושת התחתונה ומותר לצאת עמה.
[שו"ע שא, כב, ומשנ"ב עה ו־עז; וראה שו"ע שם, נא]
תחבושת ללא משחה – האם מותר לצאת עמה לרשות הרבים?
תחבושת שאין בה משחה ואינה מרפאת, המונחת ישירות על גבי פצע – לדעת פוסקים רבים מותר לצאת עמה לרשות הרבים, כיון שמונעת מהפצע להתחכך בחפצים, ומונעת זיהום וכאב; וכפי האמור לעיל לגבי תחבושת שיש בה משחה. ויש אומרים שכיון שאין בה רפואה, אסור לצאת עמה.
אולם, אם מדובר בתחבושת חד פעמית, המושלכת לאשפה לאחר השימוש – אין לה חשיבות והיא טפֵלה לגוף, ולכל הדעות מותר לצאת עמה לרשות הרבים, ולכן עדיף להשתמש בתחבושת כזו.
[שו"ע שא, כב, משנ"ב עז ו־קח, וביה"ל ד"ה יוצאים]