לפני שנים השיא הגאון רבי אליעזר פלצ'ינסקי [חתנו של רבי אריה לווין] זצ"ל את בתו בארה"ב. את השבע ברכות האחרון ערך יהודי חסיד באבוב, אשר הזמין למסיבה את כ"ק מרן אדמו"ר מהר"ש מבאבוב זצ"ל. בקרב עדת חסידי באבוב קיים ניגון מסורתי ל"שיר למעלות אשא עיני אל ההרים" אשר מושר בפיהם בהתרגשות גדולה. הניגון חובר על ידי האדמו"ר רבי בן ציון מבאבוב זצ"ל הי"ד.
עם סיום הניגון המרגש התבקש רבי אליעזר פלצינסקי זצ"ל לשאת את דברו, אך הוא בכלל לא התכוון לדבר באותה מסיבה. לאחר שהפצירו בו אמר את הדברים הבאים:
"שמעתי את ה'שיר למעלות' שלכם. אני לא כל כך יודע לשיר, אבל אני אומר לכם מה מונח בניגון הזה. חז"ל אומרים במדרש (ב"ר פס"ח ב') שפסוק זה אמר יעקב אבינו ע"ה בבואו לחרן. "אשא עיני אל ההרים – אל ההורים", דהיינו לאבותיו הקדושים. יעקב אבינו הגיע למקום טומאה, לביתו של לבן הארמי, וכאשר חשב לעצמו איך יצליח לשרוד במקום כזה, חיזק את עצמו ונשא עיניו "אל ההורים", שהעמיד את דמות דיוקנם של הוריו הגדולים אל מול עיניו.
אני משער, כי בשנים שלפני פרוץ מלחמת העולם השניה הרגיש לבו הגדול של האדמו"ר רבי בן ציון מבאבוב הי"ד איזו רוח סערה המתקרבת לחופי עם ישראל באירופה. אמנם לפני הסערה מתגוררים היהודים איש במקומו, אך לאחר הסערה עלולים הם לפוץ לארבע כנפות תבל, מה יחזיק אפוא את היהודי במקום החדש שאליו יגיע? לפיכך הוא הכין להם כצידה את הניגון "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים" – אל ההורים!
(מתוך 'המבשר התורני' ויצא ח' כסליו תשע"ט)