היום נלמד: הדיבור בסעודה
יום ראשון י"ט בחשון תשע"ז
האם מותר לדבר כשיש אוכל בפה?
המדבר ואוכל בבת אחת, עשוי להסתכן חלילה בכניסת חלק מהמאכל לדרכי הנשימה, ולפיכך אמרו חכמינו ז"ל שאסור לדבר באמצע האכילה אפילו מילה אחת, ואף בדברי תורה. וכן אין ראוי לדבר אל אדם בשעת אכילתו, כדי שלא יענה ויסתכן חלילה. ובין מאכל למאכל מותר לדבר. ומי ששכח לברך על מאכל וכבר הכניסו לפיו, ומדובר במאכל שאם יוציאנו מפיו ייפסד ולא יאכלנו עוד - רשאי להסיט את המאכל לצדי פיו ולברך; ויש שכתב שבאופן זה, שהאוכל מונח בצִדי הפה, מותר לכתחילה לדבר, כיון שאין הסכנה אלא בשעת האכילה ממש. [סימן קע, סעיף א וס"ק א-ב; ביאורים ומוספים דרשו, 1-2]
שלושה האוכלים יחד - האם צריכים גם ללמוד יחד?
מצוה על כל אדם ללמוד תורה בסעודתו, והפליגו חכמים בחומרת הדבר ואמרו שכל סעודה שאין אומרים בה דברי תורה נחשבת כתקרובת עבודה זרה, רחמנא ליצלן. ויש אומרים ששלושה האוכלים יחד צריכים ללמוד יחד; ויש חולקים. ולכתחילה יש לעסוק בלימוד של ממש, כגון משנה, הלכה או ספרי מוסר; ובדיעבד די באמירת מזמור תהלים. וראוי לומר לאחר ברכת 'המוציא' את פרק כ"ג שבתהלים: "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר...", שיש בו גם תפילה על הפרנסה. ויש נוהגים לומר 'על נהרות בבל' (או 'שיר המעלות', בימים שאין אומרים 'תחנון') לפני ברכת המזון. [ס"ק א; ביאורים ומוספים דרשו, 3-4]
האם מותר למכור מזון לאדם שאינו מברך לפני אכילתו?
מעיקר הדין, אדם שאינו מברך לפני אכילתו - אסור לתת לו דבר מאכל משום איסור "לפני עוֵּר לא תתן מכשול"; וכן אסור לסייעו באכילה, משום איסור 'מסייע לעוברי עבירה'. אולם, יש אומרים שאין איסור בסיוע לעוברי עבירה באיסור דרבנן; ויש מהפוסקים שהתירו על סמך דעה זו למכור מאכל לאדם שאינו מברך, כיון שיכול לקנות את המאכל במקום אחר. ויש שהורה למוכר מזון שאם יתלה בחנותו שלט המורה על חובת הברכה לפני האכילה, רשאי למכור אף למי שאינו מברך. וכן במקרה שאם לא יתנו לו מאכל כשר יאכל במקום אחר מאכל אָסוּר, יש להקל ולתת לו מאכל. [סימן קסט, סעיף ב; ביאורים ומוספים דרשו, 3-5]