האם דייר יכול להתנגד לבנייה של שכן ע"י ערבים?
השאלה הובאה בפני חבר מועצת גדולי התורה הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א
שאלה: דייר בבית משותף מוסיף חדרים לדירתו על ידי פועלים ערבים. השכנים חוששים מהפועלים הערבים ודורשים לסלקם ולהחליפם ביהודים, אבל הדייר הבונה לא מוצא להם תחליף. האם חייב הוא להפסיק את הבניה בגלל חשש הסכנה או לא?
תשובה: כמו שבשאלות של פיקוח נפש בצום יום הכיפורים או בשבת מתייעצים עם רופאים , וכמבואר במשנה ביומא "החולה מאכילים אותו ע "פ בקיאים", כך בנוגע לחשש סכנה מהפועלים הערבים, יש להתייעץ עם הממונים על כך, ואם יאמרו המומחים שאין בזה חשש סכנה אי אפשר להכריח את הדייר הבונה שיפסיק את הבניה, כי זכותו היא לבנות בשלו כל עוד אין חשש מוכח של סכנה . בימינו רבים הם הפועלים הערביים העובדים בשכונות היהודים, ומבואר ביבמות דאם דשו בה רבים, אמרינן 'שומר פתאים ד', גם אנו נאמר ד'שומר פתאים ד'', בדבר שהשלטונות אומרים שאין לחוש. ואם יאמרו השכנים שהם חוששים גם לחשש קטן של סכנה דחמירא סכנתא מאיסורא, וכן נשיהם ובניהם וטפם חוששים גם לחשש קטן, יענה להם הדייר הבונה, שעל הניזק להרחיק את עצמו ושיעזבו את דירתם לכמה חודשים עד שהבניה תסתיים, כי הבונה עושה בשלו, והוא תשמיש כזה שרבים עושים כמוהו והבונה לא עושה כל דבר חריג ולכן לא חייב להפסיד.
שאלתי שאלה זו את מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ואמר לי שלא שייך כאן לומר דכבר דשו בה רבים , מאחר דכלל זה נאמר לאדם החפץ ללכת בדרך שדשו בה רבים מותר לו לעצמו, אך בעניננו כששכניו מתנגדים אין הוא יכול להרגיע אותם ולומר להם תסמכו על כך שדשו בה רבים, דטענה זו אינה עומדת מול טענה של אחרים הבאים אליו בטענה שחוששים מהפועלים, וגם טענתו שזה בתוך שלו אינה מתקבלת מאחר וזה גם בתוך שלהם.
האם רשאי אדם לגשת מעצמו לשמש כחזן?
כאן יהיה תקציר קצרצר לשאלה כאן יהיה תקציר קצרצר לשאלה כאן יהיה תקציר קצרצר לשאלה
אדם שאינו משמש כחזן קבוע, לא יגש לשמש כחזן אקראי ללא בקשת הממונה על כך; ואף כאשר מבקשים הימנו לשמש כחזן בתפילה, עליו לסרב מעט, אך אין לסרב יתר על המידה. וכאשר מבקשים מאדם לשמש כחזן ב'פסוקי־דזמרה' או ב'סליחות' - רשאי לגשת ללא סירוב כלל. ובבית־כנסת שיש בו מנינים רבים ('שטיבלאך') ואין ממונה על ענין החזנים - רשאי כל אדם המתאים לכך לגשת מעצמו ולשמש כחזן. [סעיף טו ו־טז; ביאורים ומוספים דרשו, 53]
האם היחיד יכול לעכב מינוי של רַב לקהילה או חזן וכדומה?
זה אופציה בלי תקציר >>> מעיקר הדין, רשאי כל יחיד לחוות את דעתו בענין המינויים הציבוריים השונים: רב לקהילה, חזן, 'בעל־קורא', וכדומה, אולם בדורות האחרונים ראו חכמי ישראל שבמקרים רבים עומד ענין זה לרועץ, כאשר יחידים מהקהל עיכבו מינויים שונים ועוררו מחלוקות ללא סיבה מוצדקת, ומשום כך הנהיגו שהמינויים יהיו על פי דעת רוב חברי הקהילה, או על פי דעת ראשי הקהל, גבאים וכדומה, האחראים על מינויים אלו. [סעיף יז וס"ק נא ו־נג]