האם ניתן ליטול ידים במיץ תפוזים? • האם ניתן ליטול ידים ביין, שמן או דבש? • וגם: מדוע נקבעה כמות של 'רביעית' לנטילת ידים?
יום שני א' בתשרי תשע"ז
האם ניתן ליטול ידים במיץ תפוזים?
יש מהראשונים שסוברים שנטילת ידים לסעודה נעשית במים בלבד. ויש אומרים שגם 'מֵי פֵּירוֹת', כלומר, כל מיצי הפירות למיניהם, כשֵׁרים לנטילת ידים, משום שכולם נחשבים כמים; למעֵט יין שנחשב כמשקה בפני עצמו, ופסול לנטילת ידים. והלכה כדעה זו, אולם, אף לדעתם אין להקל בכך אלא בשעת הדחק, כיון שללא צורך ממשי, כרוך השימוש במי פירות לנטילת ידים באיסור 'ביזוי אוכלין'. ואף בשעת הדחק, אין לברך על הנטילה; וכשיתאפשר - יש ליטול שנית במים. [סעיף יב, ס"ק סד, שעה"צ ס"ק סח-סט; וראה ביה"ל ד"ה לכתחילה וד"ה בשעת הדחק]
האם ניתן ליטול ידים ביין, שמן או דבש?
יש מהראשונים שסוברים שבשעת הדחק ניתן ליטול ידים ביין, ומהם שסוברים שניתן להקל רק ביין לבן, הדומה למים, ולא ביין אדום, אולם למעשה אין להקל כדעה זו כלל. וכן אין ליטול ידים בשמן או בדבש אף בשעת הדחק, הגם שהם נחשבים כ'משקה' לענינים הלכתיים אחרים, משום שהם אינם מנקים את הידים. ומשקאות ממותקים שצבעם שונֶה ממים, דינם כ'מֵי פירות' שיש להקל בשעת הדחק וליטול בהם ללא ברכה, כאמור לעיל; ויש להעדיפם על פני מי פירות, כיון שעיקרם מים. [סעיף יב וס"ק סג-סד; ביאורים ומוספים דרשו, 63]
מדוע נקבעה כמות של 'רביעית' לנטילת ידים?
לנטילת ידים נדרשת כמות של רביעית (86.4-150 מ"ל, לשיטות השונות) מים. וכתבו ראשונים שהטעם לכך הוא מפני ששיערו חכמים כי כמות זו מכסה את מקום הנטילה ביד כנדרש. ויש שכתב שהטעם הוא מפני שזוהי הכמות הנדרשת לטהרת כלים במקוה מן התורה, (אבל מדרבנן נדרשת כמות של ארבעים סאה). ולכתחילה ראוי להשתמש בכמות של רביעית עבור כל יד, וכן לשפוך פעמיים על כל יד: פעם אחת לטהרת הידים, ופעם נוספת להעברת מֵי הנטילה מעל היד. ובמידת האפשר, רצוי להשתמש במים בשפע. [סעיף יג, ס"ק סו-סז, ושעה"צ ס"ק ע; ביאורים ומוספים דרשו, 66]