כשם שבכח ההודאה לסלק את הייסורים שכבר באו עליו, כך בכוחה לסלק את הדאגה מפני העתידות, וכמו שאמר הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שיש ברשותו 'סגולה' שלא יהיה לו לאדם שום דאגה, וכל הרוצה יבוא וייטול… וזה סדר עריכת הסגולה: שיכתוב תמיד על הנייר כל טובה וטובה שעושה עמו הקב"ה, ובעת שמתפלל שמו"ע ועומד בברכת 'מודים' אזי יעלה במחשבתו את כל אותם הדברים אשר העלה על גבי הכתב ויודה לה' עליהם, והוסיף שזה 'בדוק ומנוסה'.
ועומק הדברים, כי מטבע האדם להרגיש ש'יש לו' דבר זה וזה וכו', ועל כן דואג ומיצר על מה ש'אין לו', אמנם המרגיל את עצמו להודות להקב"ה על כל צעד ושעל, הרי הוא משריש בעצמו את ההרגשה שאין לו משלו כלום, וכל מה שיש בידו אין זה אלא מחסדי המקום ב"ה וממתנת הא-ל, וא"כ אין מקום לדאגה על מה שחסר לו, כי מי שהביא לו כל צרכיו עד עתה הוא ימשיך לתת לו גם לעתיד.
('באר הפרשה' בחוקותי תשע"ט)