הרה"ח ר' אהרן כהן שליט"א
"אתה חייב לדבר עם הרב אברהם הלל ויינברגר מביתר עילית", מסר הלה מעבר לקו כשכולו נלהב. הוא כבר כשבע־עשרה שנים ב'דרשו', לא הפסיד שום מבחן, ונבחן פעמיים על כל הש"ס ב'קניין ש"ס' לצד השתתפות בשאר המסגרות בהלכה וכדומה, כשהוא מוסיף ומדרבן. הוא דוגמה חיה למה שהצטרפות למסגרת מבחנים יכולה לעשות.
בהמשך, אחר ששמעתי את סיפור חייו ואת דרכו הבהירה והברורה איך 'כל אחד יכול' להתקדם ולגדול, כשעצם סדרי לימודיו מתאימים ומסוגלים לחיקוי לכל אחד, אם בלימוד וידיעת 'הדף היומי' או 'דף הכולל' או בכל סדר כרצון כל לב יהודי. הפנמתי וקלטתי את הסייעתא דשמיא שהייתה לי לתועלת רבבות הנבחנים החדשים, לצד רבים וטובים שהתעוררו כעת מחבריהם ומכריהם ומעוניינים לנצל גם הם את האש הלוהטת לתורה.
—
"לא הייתי מסכים להתראיין", אומר הרה"ג ר' אברהם הלל ויינברגר שליט"א, ר"מ בישיבה הגדולה ביתר עילית, "אבל אם הסיפור שלי יכול להביא אפילו אדם אחד להחליט לדעת ש"ס, ואפילו אם יידע דף אחד בצורה יותר טובה, אז הכל שווה".
מיד עם תחילת השיחה הוא מפתיע אותנו בגילוי לב נדיר במחוזותינו: "לפני חתונתי, אם מישהו היה אומר עלי שאזכה ללמוד ולהיבחן על כל הש"ס, לא רק אני הייתי צוחק. הדבר היה בהחלט נראה כלא מציאותי. בלשון המעטה, לא הייתי באזור הזה בכלל.
"ולמה אני מקדים את זה? לתועלת דבר אחד", הוא נשמע מרצין. "מו"ר ראש הישיבה הגאון רבי חיים אקרמן שליט"א זעק אחרי שנים באחת מהשיחות שמסר: 'אם ר' אברהם הלל יכול, כל אחד יכול!', וזה בעצם מה שאני רוצה ומבקש להעביר; יהודים יקרים, כל אחד יכול! צריך פשוט לעשות זה".
- איך הכל התחיל? מבקשים אנו לשמוע מההתחלה.
"כאמור, אף אחד לא 'חשד' בי על כוונות כאלו וכדומיהן. ברוך ה' הייתי בסדר, הולך בתלם וכדומה, אברך רגיל בכולל של הישיבה, בהחלט לא כזה שרואים בו פוטנציאל להצליח. דבר אחד כן היה לי – תמיד קינאתי באלו שכן לומדים.
"היה זה הרב הגאון ר' אליהו קינרייך זצ"ל, ר"מ בישיבה, שדרבן אותי יחד עם קבוצת אברכים נוספים להצטרף למסגרת לימוד עם מבחנים. ואכן ניסיתי, טעמתי, והרגשתי בעצמי את התועלת של לימוד עם מסגרת מבחנים מדרבנת.
"ואז הגיע 'דרשו'", הוא נשמע מתלהב, "למדתי אז אחה"צ 'דף היומי' בכולל 'נצח ישראל' ברחביה, וכשהגענו למסכת 'חולין' התפרסם על מסגרת מבחני 'דרשו' להיבחן כל חודש. מיד קפצנו על ההזדמנות, וכל חברי הכולל נרשמו ל'דרשו'. בהמשך הצטרפנו למבחנים המסכמים על ה־120 דף. אני זוכר", הוא מציין בחיוך, "שהמבחן הראשון על ברכות היה משולב בדפים מסיום מסכת נדה.
"כשהתחיל המחזור החדש הצטרפתי למסגרת 'קניין ש"ס', שם הודו לה' אכן כבר זכיתי להיבחן פעמיים על כל הש"ס כולו".
- איך עושים את זה?
כיום, ברוך ה', יש לי גם סדרים אחרים, כשאני משקיע הרבה במסגרות אחרות כמו 'קניין הלכה', מבחנים בעיון, ועוד. כמו כן, אף במשך השנים השתנו לפעמים סדרי הלימוד. אך אציין את סדר הלימוד בו ראיתי הרבה תועלת והצלחה.
"האמת", הוא משתף בהתלבטותו אז, "שראיתי את דף הגמרא כאתגר קשה מדי, ולכן נטיתי להתחיל ללמוד ולהשקיע בלימוד ה'משנה ברורה'. התייעצנו, חברותא שלי ואני, אז עם הגה"צ ר' דן סגל שליט"א, והוא ייעץ לנו להשקיע קודם בלימוד הש"ס – הוא אמר 'בן תורה צריך לדעת ש"ס'. עם זאת, עבורי היה נראה לי כלא מציאותי לחלוטין להשקיע גם ב'עמל ההבנה' וגם ב'עמל החזרות', ולכן הגענו למסקנה שנשקיע בעיקר ב'עמל החזרות'.
"בכל יום במשך כשעתיים וחצי הייתי לומד עם החברותא שלי כשני דפים, לפי הסדר הבא: פעם ראשונה מתוך הביאור של 'שוטנשטיין' (ארטסקרול) או ביאור 'חברותא' (כי לא היה אז שוטנשטיין בלשה"ק על כל הש"ס). אחרי שלמדנו פעם ראשונה מתוך הביאור היינו עוברים ולומדים את דף הגמרא כולו בתוך הגמרא הרגילה. לאחר מכן היינו לומדים שוב את הגמרא, והפעם בשילוב דברי רש"י, כשעתה לאחר שכבר ראינו פעמיים את כל הדף, דברי רש"י המפרש היו מאירים לנו את מהלך הגמרא באור יקרות, כשמרגישים בחוש את המתיקות בדבריו הקדושים הסוללים לנו דרך בפירוש הגמרא בבהירות ובהבנה פשוטה. אחרי לימוד הרש"י למדנו גם את התוספות על הדף וסיכמנו את דבריהם הקדושים.
"לקראת סיום הלימוד היינו יושבים ומשננים ומסכמים בעל פה את ה'שקלא וטריא', מה למדנו היום? מי נגד מי? מה היה מהלך הסוגיא? כמה מימרות אמר אמורא זה וזה? מה הם הדינים שנאמרו במשנה ואיך הם מסתדרים עם דברי הברייתא? כמה שאלות נשאלו ואיך הן תורצו? כך שכל הלימוד נהיה ברור ומאיר ומסוכם באופן מתומצת ומחודד. השתדלתי מאוד גם לכתוב את הסיכומים, דבר שגורם לבהירות רבה יותר.
"בבית בערב לפני השינה, אחרי המפיל, הייתי מעביר בזכרוני את הלימוד היומי, ומחשב שוב את הסיכום השקלא וטריא שלמדנו היום".
- חזרת בכל יום חמש פעמים על כל החומר, ואז ניגשת אל המבחן?
"ברוך ה' כן", הוא עונה על ראשון ראשון. "פעם ראשונה בלימוד בצד הביאור, פעם שנייה בגמרא הרגילה, פעם שלישית גמרא רש"י ותוספות, פעם רביעית בסיכום בסוף הסדר, ופעם חמישית לפני השינה. בהמשך היו החזרות לקראת המבחן", והוא מפרט:
"הרי למדנו בכל יום מראשון עד חמישי שני דפים ליום, כך שאחר שלושה שבועות כבר למדנו ושלטנו בשלושים דפי גמרא. בשבוע הרביעי היינו חוזרים בכל יום על כשישה דפים, כשעם סיום הלימוד היינו מסכמים שוב בעל פה את תמצית הלימוד. ואז ביום המבחן עצמו הייתי חוזר שוב על כל החומר".
- ביום שישי לפני המבחן חזרת על שלושים דף?.
"למה לא?", הוא משיב בפליאה, "בימי המבחנים המסכמים על ה־120 דף הייתי חוזר על תשעים דף בשעה וחצי…".
- תשעים דף בשעה וחצי? דף גמרא בדקה? קוטעים אנו אותו נסערים לגמרי.
"קודם־כל, כן. ביום המבחן המסכם עברתי בכולל בוקר שהתקיים בבית מדרשו של מו"ר הגרי"ש אלישיב זי"ע על 90 דפי גמרא בשעה וחצי", הוא משיב בחדות. אך תחשוב לרגע, הרי במבחן המסכם כבר עמדתי אחר כעשר פעמים חזרה על הלימוד, ובפירוש", הוא חוזר ומדגיש, "לא מלמלתי שוב את המילים הקדושות שבגמרא, אלא רק עברתי בסקירת העין וחישבתי שוב את תמצית הסוגיות שאני כבר מכיר מהפעמים הקודמות… את שלושים הדף הנותרים למדתי באוטובוס בדרך הביתה מירושלים לביתר עילית.
"בכל מקרה", הוא חוזר לשאלתנו הקודמת, "לפני המבחן החודשי, בנוסף לחזרה במשך ימי השבוע הייתי עובר וחוזר שוב על כל החומר החודשי ביום המבחן".
- כמה דפים חזרת ביום לפני המבחן הגדול שעל כל הש"ס? אנו מתעניינים בצחות.
"לא הספקתי לחזור", הוא עונה בפשטות. "בתחילת הש"ס היה לי סדר מיוחד של חזרה רגילה של כעשרה דפים ליום, אך בהמשך מסדר קדשים כבר לא הצלחתי לחזור שוב על כל הש"ס לקראת המבחן. אם כי", הוא ממהר לציין, "אני מקווה שתהיה לי כעת מסגרת לחזור שוב ושוב על כל הש"ס בדגש על הסדרים האחרונים שבש"ס".
- איך אפשר להצליח במשך 17 שנים לא להפסיד אפילו מבחן אחד? אני מפתיע אותו במידע שקיבלתי.
"יש כאן שלושה חלקים", הוא עונה מסודר ומסוכם. "דבר ראשון זה כוח הרצון. כשאתה נכנס לעניין כל־כולך באמת, ומרגיש את הלימוד כ'כי הם חיינו' ולא כאיזו תוספת לחיים, אז זה נהיה חלק ממך. כמו שאין אפשרות לומר שהיום נוותר על כמה נשימות, כך שאם המבחן הוא המחייב להצליח בזה אז אין שום תירוץ.
"דבר שני זה 'קנין ש"ס". 'קנין ש"ס' בנוי על כך שצריך להשתתף בכך וכך מבחנים חודשיים בכל שנה, כך שכל מבחן הייתי יודע שאני חייב להיות שם כדי להיות רגוע שאני בתוך המסגרת המדרבנת.
"דבר שלישי", הוא מציין, "זו התמיכה של בני הבית. במשך כל השנים תמכו ועודדו אותי בבית, גם ברגעים הכי קשים, להמשיך עם כל המאמצים ולא לוותר. למשל", הוא נזכר בדוגמה מני רבות, "היה זה באחד המבחנים של 'קנין ש"ס', עמדנו לפני לידה, ובכל זאת לא ויתרה ושלחה אותי למבחן. עליה אני אומר את דברי רבי עקיבא בכתובות (סג.) 'כל מה ששלי – שלה הוא'".
- למעשה, במה אתה תולה את עיקר ההצלחה בידיעת התורה?
"כמובן שהמחייב הגדול הוא מסגרת המבחנים כאמור, אבל עיקר הדרך לידיעת התורה זה הסיכום! ועדיף בכתב!", הוא עונה בתגובה מהירה. "כמובן, צריך סייעתא דשמיא ותפילה לצד לימוד עקבי ומובן. אבל חזרה בלי סיכום, אף שזה אכן לימוד, אבל ידיעת התורה חסרה כאן.
"את דרך יצירת וכתיבת וחשיבות הסיכום החדיר בי מו"ר הגאון רבי שמחה שוורץ שליט"א, ראש ישיבת 'משכן ישראל' בירושלים. ברוך ה'", הוא מטעים באושר, "זכיתי ורעיון יסודי זה נכנס לי חזק־חזק ללב ולמוח, והוא מלווה ומכוון אותי בכל השנים, כשיחד עם הצטרפות למסגרת מבחנים מדרבנת, הרי הדרך פתוחה להמשיך ולהתקדם עוד ועוד בלימוד ובידיעת התורה.
"זאת ועוד, הוא ממשיך בנועם שיחו, "החזרה החודשית אותה עושים כלל הנבחנים החודשיים הוא חלק חשוב ונחוץ לתועלת ידיעת הלימוד. רק עכשיו למדנו ב'דף היומי' ברכות לח: שרבי חייא בר אבא היה חוזר כל שלושים יום על הלימוד, וכפי שתוס' מציין שם, שפעם בשלושים יום היה חוזר על כל מה שלמד במשך ימים אלו.
"אני מגדיר את החזרה כהסתכלות במפה. אפשר לעמוד ברחוב ולראות – כאן יש כביש ושם יש פנייה, אבל המסתכל במפת הדרכים רואה וקולט את כל התמונה השלמה מלמעלה, כך גם בידיעת והבנת הלימוד. אפשר ללמוד דף אחד ומחר עוד דף, אך כשחוזרים שוב על כל הלימוד החודשי, כשכבר למדנו עוד הרבה עניינים בסוגיא, ואתה רואה פתאום את כל השלושים דפים או את כל הש"ס עם כל השבילים והמהלכים, ובפרט בחזרה על 120 דף או יותר, הכל מקבל מבט אחר לגמרי, הבנה ברורה ונהירה, שהרי אנו רואים תמונה הרבה יותר גדולה".
- לסיום, מה תרצה להגיד לאלו שהצטרפו בחודש האחרון למבחנים, או לרבים החושבים להצטרף כעת?
"לא משנה לאיזו תכנית או מסגרת מבחנים הצטרפתם, דף היומי או דף הכולל או כל מסגרת אחרת, תשקיעו בסיכום הלימוד. די מהר תרגישו את ההבדל ובעיקר את התועלת שבדבר. וכמובן, אאחל לכם ולי הרבה הצלחה וסייעתא דשמיא לזכות לידיעת התורה בהבנה ברורה ואמתית".
לשליחת תגובות לכותב המאמר, כתבו ל: [email protected]