היום נלמד על: דילוג בקריאת התורה
יום שני כ"א בסיון תשע"ו
מה הדין כשדילגו פסוק בקריאת התורה של שני וחמישי?
חכמינו ז"ל תיקנו שהקריאה במנחה של שבת, בשני ובחמישי, תהיה בתחילת פרשת השבוע של השבת הבאה. ומנהג כל ישראל מקדמת דנא לקרוא (ברוב הפרשיות) עד המקום שבו מסתיימת העליה הראשונה בשבת, על פי המסומן בחומשים. וחלוקת הקריאה לשלוש העליות קבועה, כמסומן בסידורים; אך אם שינו את החלוקה - יצאו ידי חובה, ובלבד שקראו לפחות שלושה פסוקים בכל עליה. וכן אם דילגו חלק מהפסוקים - יצאו ידי חובה, ובלבד שקראו לפחות עשרה פסוקים בסך הכל. אולם, אם קראו את אחת המילים באופן המשנֶה את משמעות העניָן - יתכן שצריך לשוב ולקרוא. [סעיף ב-ג וס"ק ד-ה; ביאורים ומוספים דרשו, 4]
כשהבעל קורא דילג פסוק בקריאת פרשת השבוע בשבת ושמו לב לכך רק לאחר תפילת מוסף, מה דינם?
אם דילגו פסוק בקריאת פרשת השבוע בשבת, חובה לשוב ולהשלימו. ואם שמו לב לכך רק לאחר העליה השביעית: אם מדובר בפסוק מהעליה השביעית, יקראו ל'מפטיר' מפסוק זה עד סוף הפרשה; ואם מדובר בפסוק מהעליות הקודמות, או ששמו לב לכך רק לאחר עליית ה'מפטיר' - אף אם כבר השיבו את ספר התורה למקומו והתפללו מוסף - יש לקרוא את הפסוק המדולג יחד עם שני פסוקים נוספים, כיון שאין לקרוא בתורה פחות משלושה פסוקים, ועדיף לקרוא את שני הפסוקים שלאחריו. ויעלה אחד מהקהל לתורה ויברך לפני הקריאה ולאחריה. [סעיף ד, ס"ק ט-י ושעה"צ ס"ק ו; ביאורים ומוספים דרשו, 6; וראה שם, 9]
הבעל קורא דילג על אות אחת - האם צריך לשוב ולקרוא את כל הפסוק?
כאמור, אם דילגו פסוק מקריאת התורה בשבת, יש להשלימו. וכך הדין כאשר דילגו חלק מפסוק, או אף מילה אחת; ויקראו את הפסוק שבו דילגו, יחד עם שני פסוקים נוספים, כנ"ל. ואם דילגו אות אחת - יש אומרים שצריך לשוב ולהשלים את הפסוק בו היא מופיעה, ויש אומרים שאם לא השתנתה משמעות העניָן בהעדר האות, אין צורך להשלים. ואם הוסיפו אות אחת במילה והשתנתה משמעות העניָן - הרי זה כאילו דילגו על המילה וצריך לשוב ולקוראה; והוא הדין במקרה שטעו בניקוד או בטעמים באופן המשנה את משמעות המילה. ובכל הטעויות האמורות כאן - אין לשוב ולברך על קריאת ההשלמה. [ס"ק ח; ביאורים ומוספים דרשו, 5]