מדוע ציבור שהתפללו מעריב מבעוד יום וספרו ספירת העומר, צריכים לחזור ולספור משתחשך ועל מעריב אינם צריכים לחזור? • ומה הדין אם אדם בירך על ספירת העומר בבין השמשות? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תפ"ט סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, אם טעו ביום המעונן וספרו ספירת העומר מבעוד יום, חוזרים לספור משתחשך, ומביא המ"ב, שהמקור להלכה זו הוא מדברי הרשב"א בשו"ת סי' קנ"ד, שדן שם לגבי קהל שהתפללו מעריב קודם שתחשך, ואומר הרשב"א, שאין להם לחזור להתפלל משתחשך, משום טירחא דציבורא, אבל לעניין ספירת העומר לא מתחשבים בטרחה שלהם, כיוון שאינו יכול לומר, למשל, 'עשרה ימים', ואינן אלא תשעה.
המדקדקים אינם סופרים עד צאת הכוכבים, וכן ראוי לעשות, ומבאר המ"ב, שמעיקר הדין אדם שסופר בבין השמשות יצא יד"ח כיוון שבין השמשות הוא ספק לילה, וספירת העומר מדרבנן, וספיקא דרבנן לקולא, אבל המדקדקים לא מכניסים את עצמם לספק, ומכיוון שבין השמשות הוא ספק, סופרים כשזה ודאי לילה, ובדיעבד אם בירך בבין השמשות יצא, והא"ר מפקפק בזה ואומר שנכון שיספור שוב בצאת הכוכבים בלי ברכה אם ספר בבין השמשות.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א