היום נעסוק בנושא: תפילת שחרית מוקדמת
יום חמישי ב' באדר א' תשע"ו
מתי יש להעדיף תפילה בישיבה על פני תפילה בעמידה?
מי שנאלץ לצאת לדרך בשעת בוקר מוקדמת, באופן שאינו יכול להתפלל 'כותיקין' טרם צאתו - יתפלל לפני הנץ. אולם אם צריך לצאת לפני זמן 'משיכיר', ואם יתפלל בדרך לא יוכל לעמוד בתפילת העמידה - לדעת השולחן ערוך יתפלל בביתו את תפילת העמידה בהגיע זמן 'האיר המזרח', ויקרא קריאת שמע עם ברכותיבה בדרך, בהגיע זמן משיכיר; אך יש אומרים שיתפלל את כל התפילה כסדרה בדרך, בזמנהּ הראוי, על אף שיצטרך להתפלל את תפילת העמידה בישיבה או תוך כדי הליכה, והמנהג כדעה זו. [סימן פט, סעיף ח, ס"ק לט, מ ו־מב, וביה"ל ד"ה בשעת; ביאורים ומוספים דרשו, 50]
מהו הזמן המוקדם ביותר לכל חלקי התפילה?
מי שנאלץ להתפלל תפילת שחרית לפני הנץ - לא יאמר קריאת שמע וברכותיה ולא יברך על הטלית והתפילין לפני זמן 'משיכיר'; ובדיעבד, אם בֵּרך לפני זמן משיכיר, לאחר עלות השחר, לא יברך שנית. ואת ברכות השחר - למעט ברכת 'אשר נתן לשכוי' - ניתן לכתחילה לברך אף לפני עלות השחר; ואת פרשיות הקרבנות עדיף לומר ביום, אך כשאין פנאי לכך, ניתן לאומרן בלילה. ופסוקי דזמרה - ניתן לאומרם עם ברכותיהם לפני זמן משיכיר, ונחלקו הפוסקים אם מותר אף לפני עלות השחר. [סימן פט, ס"ק לט-מ; ביאורים ומוספים דרשו, 47-49; ביה"ל סימן סא, סעיף א, ד"ה זמן]
מדוע אסור לעמוד במקום גבוה בתפילת העמידה?
בתפילת העמידה אסור לעמוד על גבי חפץ כלשהו - כגון כסא או ספסל - משלוש סיבות: 1. במצב כזה קשה לכוון בתפילה בשל החשש לנפילה; ולכן אסור לעמוד על כל חפץ שגובהו משמעותי. 2. התפילה דומה לעבודה במקדש, שבה היתה חובה לעמוד ישירות על קרקע העזרה. 3. העמידה במקום שגובהו שלשה טפחים (24-28.8 ס"מ, לשיטות השונות) ויותר, או על גבי כריות וכיוצא בהן - אינה מתאימה לעמידה לפני המלך; ומסיבה זו אסור לעמוד אף על גבי קרקע הגבוהה מסביבתה, ולאו דווקא על גבי חפץ. [סימן צ, סעיף א וס"ק א, ב ו־ו; ביאורים ומוספים דרשו, 2, 4 ו־5; וראה שם, 1]